פסח שני הוא החג היחיד בתורה שנקבע כהזדמנות שניה לאלו שלא חגגו אותו בזמנו. חודש ימים אחרי חג הפסח ניתנת הזדמנות נדירה לחגוג אותו שוב ככל משפטו וחוקתו.
וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר: דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר: אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה טָמֵא לָנֶפֶשׁ אוֹ בְדֶרֶךְ רְחֹקָה לָכֶם אוֹ לְדֹרֹתֵיכֶם וְעָשָׂה פֶסַח לַה'. בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתו.
גם בזמן שאין בית המקדש קיים עדיין חג זה נחגג אומנם בזעיר אנפין כפי שכתב בשו"ע (סי' קלא) יום י"ד באייר הוא פסח שני ואין אומרים בו תחנון ולא במנחה שלפניו וירבה בשמחה קצת כי קדוש היום.
חודש ימים, מדוע לא שבועיים?
ראשית עלינו להבין מדוע קבעו את יום פסח-שני לי"ד באייר והרי בכדי להיטהר מהטומאה די היה בזמן של ב' שבועות בהם לכל הטמאים יהיה זמן מספיק כדי לשוב ולהיטהר?
על שאלה זו מתרץ היעב"ץ וכותב: גילו לי מן השמים עפ"י מה דאיתא במדרש שהצידה שהוציאו בידם ממצרים הספיק להם עבור שלושים יום וי"ד בערב עדיין סעדו ממנו סעודה אחרונה ובט"ו הלינו לפיכך עד כאן נמשך נס יציאת מצרים ואכילת מצה ורק אח"כ קבעו הפסח שני.
אכילת מצה בפסח שני
בסידור יעב"ץ גם כתב שלאכול מצה ביום זה לזכר שאז תמו הימים שנסתפקו בשיירי מצה שהוציאו ממצרים ויום זה מסוגל מאוד להתפלל בו על הגאולה ולבקש מהקדוש ברוך הוא למה נגרע כמו שאותם האנשים שהיו טמאים ולא יכלו לעשות פסח ראשון ביקשו ממשה רבינו למה נגרע לבלתי הקריב את קרבן ד' במעדו.
אך בשו"ת רבבות אפרים כתב (ח"ב סי' קכט) אודות אכילת מצב בפסח שני וכו' והנה ידידי הגרח"ק שליט"א (זצ"ל) כתב לי מנהג חסידים ואצלינו אין נהוג עכ"ל. וכך גם ציין בספר אורחות רבינו (ח"ב צז) שמרן הגר"י קנייבסקי (הסטייפלר) היה אוכל בפסח שני בסעודת הצהרים מצות עבודת יד שהשאיר מפסח בהוסיפו שכנראה רצה לשמור על מנהג אבותיו שנהגו כמנהג החסידים.
נותרו לכם מצות? תשמרו עליהם, והם ישמרו עליכם!
לרבים נותרו מצות לרוב, הצצה קלה בספרי הסגולות מגלה כי ל'מצה' יש כח מיוחד גם לאחר ימות הפסח.
- נוהגים לשמור בביתם או בבגדם חתיכה ממצת האפיקומן כסגולה לשמירה (סגולות ישראל)
- אכילת ושמירת האפיקומן (=צפון) הוא סגולה לילדים ונתנו רמז לדבר מן הפסוק 'וצפונך תמלא בטנם' (בעל מאור ושמש)
- המצה סגולה לפרנסה (אוצר הסגולות)
- סגולה גדולה להשאיר חתיכה קטנה מהמצה ולהצניעה בביתו על כל ימות השנה והוא סגולה להינצל מגזלנים (הגר"ח פאלאגי)
כַּאֲשֶׁר זָכִינוּ לְסַדֵּר אוֹתוֹ, כֵּן נִזְכֶּה לַעֲשׂוֹתוֹ...