ראש חודש ניסן הוא יום נשגב, אשר נודע בספרי הקודש כבעל סגולה מיוחדת להשפיע שפע ורב חסד על האדם. הנהגת השי"ת מתגלה בו באופן מחודש.
וכלשון הרה"ק מאפטא זי"ע: "בכל שנה כשבא חודש ניסן נתעורר דבר זה... מתחיל להתחדש ולהאיר המלוכה העליונה כמו שהיה אז". הרי שחודש זה איננו רק זיכרון לגאולה, אלא התחדשות ממשית של מלכות שמים, כמבואר במשנה "באחד בניסן ראש השנה למלכים". התחדשות זו אינה עניין סתמי, אלא היא מתפשטת לכל הבריאה, "וכאילו היום נברא העולם בפועל".
ב'עבודת ישראל' למגיד מקוז'ניץ זי"ע מבואר כי כוחו של חודש ניסן הוא כוח של שינוי והתהפכות, לקבוע ולחתוך הנהגות חדשות בעולם. וכך מובא בשם הריב"ש הקדוש (הבעש"ט): "כשהגיע ר"ח ניסן, שהוא ראש-השנה למלכים, הושיב כל מלאך על כנו. וכשראה מלאך אחד שלא ישר בעיניו, הוא היה אחר תחתיו. וזהו פי' הפסוק 'ואתם תהיו לי ממלכת כהנים', ר"ל אתם תמנו ותמליכו כל המלאכים המשרתים אותי לכל הישר בעיניכם".
עוד ביארו צדיקים כי בראש חודש ניסן טמון שורש כל השנה כולה, וכדברי ה'אגרא דכלה': "אותן הי"ב ימים הראשונים דניסן... המה כוח כללי לי"ב חדשי השנה". והרי זו הבנה עמוקה ונשגבה, שכפי מעשה האדם והנהגתו בימים אלו, כך יושתת לו מהלך השנה כולה. הלא דבר הוא, שהחוזה מלובלין זי"ע היה כותב ברוח קדשו מה יהא במשך השנה, כפי שהתבונן בכל יום מראש חודש ניסן על התחדשות החודש המתאים לו.
ה'שפת אמת' זי"ע מבאר כי משמעות "ראש השנה למלכים" שבניסן היא קבלת עול מלכות שמים בלב האדם, והכנעת כל כוחות החיצוניים למען גילוי מלכותו ית'. כי מי שמכיר ויודע ש"השי"ת מחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית", הרי שבכל רגע הוא זוכה להתחדשות של אמונה ודבקות. ובכך נבדלים ישראל מכל אומנות העולם, שאינם משוקעים בטבע בלבד, אלא רואים את יד ה' המנהיגה את הכול, ובכוחם לחולל שינוי והתחדשות תמידית.
נמצא איפוא כי ראש חודש ניסן הוא זמן מסוגל לפעול ישועות, לחדש הנהגות ולקבוע סדרי עולם, ומי שיזכה להתבונן בימים אלו ולחזק בלבו את מלכות ה', יזכה לכל השנה כולה להתקשרות מחודשת עם בורא כל העולמים.