ברכת האילנות היא אחת מברכות הראייה הנאמרת פעם אחת בשנה בחודש ניסן, כשרואים את פריחתם של אילנות מאכל. מטרת הברכה להודות לבורא על היופי והשפע שברא בעולמו.
ברכת האילנות בשבת ויום טוב
תחילה, יש לדון בעניין זה לאור המבואר בגמרא במסכת סוכה (לז:), שם אמר רבה: "הדס במחובר, מותר להריח בו; אתרוג במחובר, אסור להריח בו". כלומר, הדס שעדיין מחובר לאילן, מותר להריח ממנו בשבת, ואילו אתרוג המחובר לאילן, אסור להריח בו. ומבארת הגמרא, כי הטעם לחילוק זה הוא שהדס, שתכליתו להריח בלבד, אין לחשוש בו שמא יתלוש, מה שאין כן אתרוג, שהוא פרי, קיים חשש שמא יקטפנו מן האילן. וכך פסקו כל הפוסקים.
מכאן נראה כי לעניין ברכת האילנות בשבת, אין מקום לאיסור מחשש שמא יתלוש מפרחי האילנות, שהרי אין מדובר בפירות, ואף אם היו שם פירות, הרי אינו נוגע בהם כלל ואינו מריח מהם, וממילא אין חשש לתלישה.
דברי רבי חיים פלאג'י
אמנם, הגאון רבי חיים פלאג'י בספרו מועד לכל חי (סימן א אות ח) כתב: "בעיר קושטא נוהגים לברך ברכת האילנות אף בשבת ויום טוב. אך בעירנו איזמיר, לא ראיתי ולא שמעתי מעולם שמברכים ברכת האילנות בשבת ויום טוב. ואם נאמר שהטעם לכך הוא מחמת חשש שמא ייקח הפרחים בידו להריח בהם ושמא יתלוש – אם כן, אף בקושטא היה עליהם להימנע מלברך ברכת האילנות בשבת". עד כאן דבריו.
וכתב שו"ת שמחת כהן (סימן קמב) שכנראה נמנעו מכך משום הצורך להוציא את הסידורים מבית הכנסת אל הפרדסים, כדי לברך מתוך הסידור ולומר את נוסח ה"יהי רצון" הנהוג. ובמקומותיהם בחוץ לארץ, שבהם לא היה עירוב, אסור היה לטלטל את הסידורים, ולכן נמנעו מברכה זו. אך במקום שבו ניתן לטלטל, או שאין צורך בסידורים, ודאי שמותר לברך אף בשבת.
דברי כף החיים
מאידך, הגאון רבי יעקב חיים סופר זצ"ל כתב בספרו כף החיים (סי' רכו אות ד): "בשבת אין לברך ברכת האילנות. ונראה כי לפי דברי המקובלים, שעל ידי ברכת האילנות מבררים ניצוצי קדושה מן הצומח, יש כאן איסור נוסף משום בורר בשבת. ולכן אסור לברך ברכת האילנות בשבת ויום טוב". עד כאן דבריו.
כלומר, על פי דברי המקובלים, בצומח קיימים ניצוצות קדושה המתבררים על ידי הברכה וחוזרים למקומם הרוחני הראוי, ומכאן שניתן להגדיר זאת כפעולת "בורר" בשבת. ובספרו שו"ת באר מים חיים (בכתב יד) הוסיף שנשאל על כך, שהרי גם בכל הברכות והתפילות מתבצע בירור ניצוצי קדושה, והשיב כי דבר זה מותר משום שהוא לצורך מיידי, כפי שההלכה קובעת כי בורר אוכל לאלתר מותר.
מרן רבנו עובדיה יוסף זצ"ל (שו"ת יחוה דעת ח"א סימן ב) תמה מאוד על דברי כף החיים, ושאל מניין לו שניתן להחיל את דיני "בורר" על בירור רוחני מעין זה. הוא האריך בביאור הדברים ודחה מכל וכל את סברתו של כף החיים, והסיק שאין לפסוק הלכה על פי ענייני קבלה כגון אלה. לכן, להלכה פסק שמותר לברך ברכת האילנות אף בשבת.
המנהג למעשה
למעשה, מרן זצ"ל בספרו חזון עובדיה – הלכות פסח (עמוד כג) פסק להלכה שיש לברך ברכת האילנות אף בשבת. הוא אף ציין כי בשנת התשנ"ה, כאשר חל ראש חודש ניסן בשבת, בירך בפועל ברכת האילנות בשבת.
עם זאת, בשנים מאוחרות יותר לא יצא מרן זצ"ל לברך ברכה זו בשבת, וייתכן שהטעם לכך היה משום חשש טלטול הסידורים, או מטעם אחר. אולם להלכה למעשה, יש לפסוק כפי שפסק בספרו, שמותר לברך ברכת האילנות אף בשבת.
קרדיט: אתר הלכה יומית