מקור המנהג
מנהג קריאת פרשת הנשיאים בימי ניסן מופיע באליה רבה (סימן תכ"ט סק"ס) ומוזכר גם בשל"ה הקדוש בתחילת מסכת פסחים. שם נכתב שיש לקרוא בכל יום את פרשת הנשיא המתאימה, וביום י"ג בניסן לקרוא את פרשת "בהעלותך" עד "כן עשה המנורה", המייצגת את נדבת שבט לוי.
וכך כותב השל"ה הקדוש: "נראה לע"ד מנהג טוב לקרות בכל יום ויום פרשת הנשיא של אותו היום, כי כל נשיא ונשיא היה לו סודות גדולות אשר המשיכו שפע רוחני לכל שבטו לדורות. ולא לחינם פירטה התורה את הקרבנות של כל נשיא ונשיא, אף על פי שכולם היו שווים, כי לכל אחד מהם הייתה משמעות וסודות מיוחדים. במדרש אף מובאים טעמים נפרדים לכל נשיא ונשיא."
אופן הקריאה
נמצאו שני מנהגים עיקריים בנוגע לאופן קריאת הפרשה: קריאה מתוך ספר תורה – כך נהגו חלק מצדיקי הדורות. קריאה מחומש או מסידור – רבים נוהגים כך.
ב"הגדה של פסח עטרת יהושע" (מאת הגה"צ רבי משה אריה פריינד זצ"ל) מסופר שפעם, כאשר שהה בחודש ניסן במקום נופש שבו לא נהגו לקרוא את פרשת הנשיאים מתוך ספר תורה, חיפש בית מדרש שבו ארון הקודש פתוח, הוציא את ספר התורה וקרא מתוכו את פרשת הנשיא של אותו היום, אף על פי שלא היה איש נוסף בבית המדרש.
זמן הקריאה ומנהגים נוספים
לאחר תפילת שחרית קוראים את פרשת הנשיאים, אך ישנה מחלוקת מתי בדיוק:
בשו"ת דברי יואל (לכ"ק אדמו"ר מסאטמר זצ"ל, סימן מ') מובא שחשוב להבדיל בין קריאה מחויבת לקריאה שאינה חובה אלא רק מנהג. לפיכך, יש להפסיק בין קריאת התורה הרגילה לקריאת פרשת הנשיאים, בדומה למנהג של אי תקיעת שופר בערב ראש השנה, כדי ליצור הבחנה בין תקיעות של מצווה לתקיעות של רשות. לעומת זאת,
ברם בשו"ת הר צבי (אורח חיים ח"א סימן ס"מ) דן במנהג שקיים בירושלים, לפיו אין מחזירים את ספר התורה לארון לפני קריאת פרשת הנשיאים, אלא ממשיכים לקרוא בו. זאת על פי מנהגו של הגאון ר' חיים מצאנז, שנהג לקרוא את פרשת הנשיאים מתוך הספר תורה לפני סיום התפילה. בירושלים מקובל לנהוג כך, ואין חובה לשנות את המנהג ולהתאים אותו למנהג חוץ לארץ.
לימוד מסכת הוריות בימי קרבנות הנשיאים
ידוע כי בספר משנה שניר (מו"יס חו"ש ניסן) מובא ששמע מהרב הגאון מו"ה רבי יצחק וויימ, ראב"ד ק"ק ווערבוי יצ"ו, שהמנהג בימי ק"ק פרשבורג יצ"ו בין הלומדים המובהקים היה ללמוד מסכת הוריות מראש חודש ניסן ואילך, בעת קריאת קרבנות הנשיאים.
עוד הביא בשם הרב מוורבוי, שמעמד המנהג הוא על פי ההקבלה בין ימי הנשיאים לבין מסכת הוריות, שכן המסכת מחזיקה י"ב דפים, וימי הנשיאים הם אף הם י"ב ימים. לפיכך, גמרו את המסכת בימים אלו. (מסכת הוריות היא י"ד דפים - והכוונה היא מא' ניסן ועד י"ד ניסן הוא חג הפסח)
כמו כן, ציין שנהגו, בכמה קהילות, ללמוד דף אחד ממסכת שבועות בין פסח לעצרת, על מנת שעל ידי הלימוד היומי ייזכר מספר העומר, וכפי שכתב בשו"ת מראה יחזקאל סי' ק', בתשובה הנפלאה הידועה שלא להסיח דעתו מן הספירה. וכך גם בענייננו – באמצעות לימוד דף אחד בכל יום, ניתן לזכור כמה פעמים ביום נשיא היום, על פי הדף המכוון לעומתו.