אילנות טובות | האם מותר לברך ברכת האילנות על עץ ערלה או מורכב?

ברכת האילנות היא אחת מברכות הראייה, הנאמרת פעם בשנה בחודש ניסן, בעת ראיית פריחתם של אילנות מאכל. מקורה של הברכה בדברי רב יהודה בתלמוד: "האי מאן דנפיק ביומי ניסן וחזי אילני דקא מלבלבי, אומר: ברוך שלא חיסר בעולמו כלום, וברא בו בריות טובות ואילנות טובות, להתנאות בהן בני אדם" (בבלי, ברכות מג, ב).

האם ניתן לברך על עץ מורכב?

בספר שו"ת הלכות קטנות (ח"א סי' ס') מובא שאין לברך שהחיינו על אילן מורכב, משום שנעשה נגד רצון הבורא: "שכל דבר שעשו בני אדם נגד רצון הבורא, איך יאמר שהחיינו לראות דבר זה?"

לעומתו, שו"ת שאילת יעב"ץ (ח"א סי' ס"ג) חלק על כך, וסבר שיש לברך שהחיינו גם על פרי של כלאיים. הוא מנמק זאת בכך שהעץ עצמו ניטע אמנם באיסור, אך פירותיו מותרים באכילה. נוסף על כך, אם גוי הוא שביצע את ההרכבה, כלל אין בכך איסור, ומעבר לכך – אילו הקב"ה לא היה חפץ בפרי, הוא לא היה גדל.

לכאורה, מחלוקת זו חלה גם על ברכת האילנות. לפי שו"ת הלכות קטנות, אין לברך על אילן מורכב משום שהוא נוצר באיסור. לעומת זאת, לשיטת היעב"ץ, ניתן לברך על אילן כזה.

אולם, הרב עובדיה יוסף (שו"ת יביע אומר ח"ה, או"ח סי' כ') מציין הבדל עקרוני: "אפילו אם בירושלים נוהגים לברך על פרי מורכב 'שהחיינו', הרי זה משום שהפרי הותר באכילה. אולם כאשר מברכים 'שברא אילנות טובות', והם נעשו על ידי בני אדם נגד רצון הבורא – אפשר שאין לעשות כן."

כלומר, ברכת שהחיינו מתייחסת לפרי שניתק מהעץ ולכן הותר, אך ברכת האילנות נוגעת לעץ עצמו, שניטע באיסור. לכן ייתכן שגם היעב"ץ יודה שאין לברך עליה.

להלכה, אחרונים רבים פסקו שלכתחילה אין לברך על אילנות מורכבים (בן איש חי ראה יא; שו"ת מנחת יצחק ח"ג, סי' כ"ה; שו"ת יביע אומר שם ועוד). עם זאת, מי שבירך – יש לו על מה לסמוך, שכן דין זה לא הוזכר במפורש בתלמוד ובראשונים.