הלכות פסח רבים המה, וירא שמים יעשה שאלת חכם בכל דבר,
הדברים נכתבים כאן לעורר לב המעיין
כשרות בשר ועוף לפסח
ה'שולחן ערוך' בהלכות פסח (או"ח סי' תמח סעי' ז) פוסק: "אסור ליתן בהמתו לאינו יהודי להאכילה בימי הפסח, אם הוא יודע שמאכיל אותה פסולת שעורים שהוא חמץ." ה'לבוש' מסביר שהאיסור נובע מכך שהבעלים נהנה מהחמץ, שכן הבהמה מתפטמת ממנו, ואסור ליהנות מחמץ בפסח, אפילו אם הוא שייך לגוי.
השאלה שעולה היא: האם בדיעבד הבהמה נאסרת באכילה? הרמ"א (שו"ע, יו"ד סי' ס סעי' א) פוסק כי "בהמה שנתפטמה בדברים אסורים, מותרת, אבל אם לא נתפטמה כל ימיה רק בדברים אסורים, אסורה." כלומר, רק אם כל חייה ניזונה הבהמה ממאכלים אסורים, היא נאסרת בהנאה. אך אם רק בחלק מחייה אכלה מאכל אסור, חל הכלל ההלכתי 'זה וזה גורם' ובשרה מותר.
לכן, הפוסקים מסיקים כי בשר בעלי חיים אינו נאסר מחמת חמץ, שהרי ודאי ניזונו גם ממזון כשר לפני פסח. למעשה, ברוב הלולים והרפתות בארץ מקובל להחליף את מזון בעלי החיים לכשר לפסח, והשחיטה בחול המועד יחסית נדירה. אף על פי כן, יש המקפידים לרכוש בשר ועופות לפני החג כדי להימנע מחשש כלשהו.
חלב וכשרות לפסח
בנוגע לחלב מפרות שניזונו מחמץ בפסח, הדעות חלוקות.
יש מחמירים, בטענה שהחלב נחשב להנאה ישירה מהחמץ, כיוון שהוא מתחדש מדי יום. לכן, הם מתירים חלב כזה רק אם חלפו 24 שעות מאז שאכלה הפרה חמץ, או אם היא ניזונה גם ממזון שאינו חמץ.
לעומתם, יש שהתירו חלב כזה ממספר טעמים: "החלב גם הוא מופק בזכות הבהמה כולה, וממילא שייך גורם 'זה וזה' בדומה להיתר אכילת הבשר." - "היתרו של החלב עצמו הוא חידוש המנתק אותו מגופה של הבהמה, ומחמת זאת אין לאוסרו מחמת מזונה." - "בשעה שהבהמה אוכלת את החמץ, החלב עדיין לא קיים ואינו יכול להיאסר." - "הנאה מן החמץ עקיפה ואינה 'כדרך הנאתו'."
בפועל, בארץ ישראל הרפתות מחליפות את מזון הפרות לפני פסח, אך חלב שנחלב לפני החג מסומן לעיתים ב"כשר לפסח ערב פסח" כדי להבדילו מחלב שנחלב בפסח עצמו. בחו"ל, לעומת זאת, חלב מפרות שניזונו מחמץ נפוץ יותר, ולכן למקפידים מומלץ לרכוש חלב שתאריך ייצורו קודם לפסח.
ביצים וכשרות לפסח
הדיונים ההלכתיים נסובו בעיקר סביב בשר וחלב, אך מעט מאוד דנים בשאלת הביצים.
יש שדימו את הביצים לחלב, בטענה שהן מתחדשות מדי יום, ולכן הנאתן מהחמץ ישירה. מנגד, יש שסברו כי "תהליך התפתחותה של הביצה אורך כשלושה שבועות", ולכן השפעת החמץ מתערבת עם מזון כשר שנאכל קודם לפסח, כפי שמקובל לגבי הבשר.
מבחינה אנטומית, נראה כי ניתן לחלק בין חלקי הביצה: החלמון מתפתח במשך זמן מה בשחלות העוף, ולכן יהיה מותר לכל הדעות, ואילו החלבון מתפתח רק שעות ספורות לפני ההטלה, ולכן דינו דומה יותר לחלב הבהמה ותלוי במחלוקת. (לתרנגולת לוקח בממוצע כ-30 שעות לייצר ביצה ולהטיל אותה. תהליך יצירת הביצה והקליפה שלה אורך לפחות 26 שעות בגוף התרנגולת, ועוד כשעה לוקח לה להטיל אותה)
בפועל, בארץ ישראל רוב הלולים מחליפים את מזון התרנגולות לפני פסח, כך שאין חשש. ביצים מחו"ל עשויות להגיע מתרנגולות שניזונו מחמץ, אך לרוב הן מגיעות לארץ רק לאחר החג. בימים האחרונים של פסח מומלץ לבדוק את מקור הביצה, ואם אין עליה חותמת כשרות לפסח, יש להימנע מרכישתה לדעת חלק מהפוסקים.
חותמת הכשרות על ביצים
בעבר היו חששות לגבי תערובת אלכוהול חמץ בדיו החותמת את הביצים, ובעת הבישול הוא היה יורד למים. כיום מועצת הלול הבטיחה כי כל הביצים שתאריך סוף שיווקן קרוב לפסח יוחתמו בדיו כשר לפסח. בנוסף, האלכוהול המשמש לדילול הדיו מתנדף מיד, כך שאין חשש לטעם חמץ בביצה עצמה.
יראים ושלמים נוהגים להקדים ולקנות את הבשר, החלב והביצים לפני פסח, שכן אז, אם התערב בהם חמץ, הוא בטל בשישים, בעוד שבפסח עצמו אינו בטל כלל.
| קרדיט: קובץ אמונת עיתך