הוא היה נשוי באושר ועושר ולפתע הכל השתבש; הוא הגיע לאשתו ואמר: "איני יכול עוד"

זוג חרדי בירושלים | ארכיון (צילום: שאטרסטוק)

פגשתי לפני כשנתיים יהודי יקר וכך הוא סיפר לי, בעצב רב: "אני נשוי פלוס ארבעה ילדים מתוקים. כסף לא חסר ברוך השם, אני ואשתי עובדים קשה לפרנסתנו אבל מרוויחים ברוך השם טוב מאוד.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

אדם המסתכל עליי מהצד בוודאי יגיד: 'איזה אדם מוצלח. יש לו הכול - אישה טובה, כסף, ילדים טובים, מה חסר לו?!'

האמת היא שיש לי באמת הכול, אבל בעצם אין לי כלום!

יש לי כל מה שצריך בשביל לחיות חיים רגועים ושלווים, אבל אין לי חיים רגועים לשנייה אחת.

אני כל הזמן במתח ובסטרס, על אף שהכול במציאות טוב ובסדר. המון דברים שנראים הכי פשוטים וקלים, שאנשים מתמודדים איתם כל יום, אותי הם מתישים ומפחידים וגורמים לי להיות מותש נפשית ופיזית ממש.

כאב גרון ושפעת פשוטה יכול להכניס אותי למתח, אספת הורים, אשתי מרגישה לא טוב, כל הדברים הכי רגילים בחיים, אני סובל מהם, ונכנס לחרדות ללא גבול.

בפרט כשזה מגיע להתמודדויות שדורשות קצת יותר כוח, כגון: מעבר דירה וכדומה שאז אני ממש קורס נפשית, החרדות והמתח מתישים אותי לחלוטין. לדוגמה: כשקנינו לפני כמה שנים דירה משלנו באזור הדרום, אני לא יכול לתאר לך כמה חרדות היו לי. הדירה שקנינו טובה? האזור טוב? האם הבנק ייתן לנו משכנתא? מה נעשה אם הבנק לא יאשר לנו את המשכנתא הרי כבר סגרנו חוזה? וכך משם אני נכנס לעולם הדמיון של החרדות ושם לחרדות אין גבול, אפילו השמיים הם לא הגבול.

נכון, גם לאשתי יש חששות מהבנק, מהדירה, אבל היא ישנה טוב בלילה, זה לא מעסיק אותה כל היום. אני מרגיש שאין לי כוחות יותר, כמה אני יכול להיאבק ולהילחם עם עצמי?!

עברנו לפני מספר חודשים דירה לאזור המרכז, קנינו בס"ד דירה גדולה ומרווחת.

עשינו לה שיפוץ מיוחד, כל הרואה אותה מתלהב - איזה יופי. אשתי הייתה בעננים, שמחה שאחרי כל כך הרבה שנים שחיינו בדירה יחסית קטנה, אנחנו עוברים לדירה גדולה ומרווחת ואנחנו יכולים להרשות לעצמנו לשפץ את הבית.

אבל אני, הלב שלי היה במקום אחר, הלב היה עמוס בפחדים שלי.

מה יהיה עם הילדים, איך הם יסתדרו בחיידר החדש? יהיו להם חברים? לא יריבו איתם?

ומשם זה כמובן עבר לעוד חרדות: האם אני איהנה מאזור המרכז, אחרי שהתרגלתי שנים לחיות בעיר אחרת, צפופה פחות? לאיזה בית כנסת אלך? האם זה יהיה בית כנסת טוב ונחמד שיהיו שם אנשים שהם בראש שלי?

כנראה שכבר לא יכולתי יותר עם כל הלחץ הזה, ודווקא ביום שעברנו דירה התפרצתי בבכי נסער לפני אשתי. אמרתי לה בבכי: 'אשתי היקרה את לא אשמה בכלום, את אישה מושלמת, זה לא קשור אלייך, אבל אני כבר לא יכול יותר, אני לא יכול לסבול יותר'.

בהתחלה אשתי לא הבינה מה עובר עליי והיא שתקה בהלם. אבל יש לי אישה חזקה ואחרי מספר דקות היא קלטה את המצב, דיברה איתי, תמכה בי והייתה איתי.

'אני אוהבת אותך בעלי, אבל אני חושבת שאתה חייב עזרה. זו לא עזרה שאני יכולה לעזור, זה משהו שמצריך מישהו מקצועי'. הלכנו לפסיכיאטר והוא אמר שאני סובל מהפרעה שנקראת: 'הפרעת חרדה כללית'.

הוא נתן לי מרשם לכדור שאני אקח בכל יום. תוך שבועיים כבר תרגיש הקלה, פסק.

הכדור הוריד לי בחמישים אחוז את החרדה, אבל סבלתי מתופעות לוואי פיזיות ורגשיות. השמנתי והיה לי קשה להירדם בלילה, הפכתי מעט לעצבני, וזה גם הקהה לי קצת את הרגש.

הרגשתי שהכדור מצד אחד מציל אותי, אבל מצד שני גורם לי לתופעות לוואי. הבנתי שכרגע אני צריך לקחת את הכדור למרות תופעות הלוואי, כי זה הגיע למצב שכבר לא יכולתי לסבול וכעת אני יכול פשוט קצת לנשום".

אחרי ששמעתי את סיפור חייו, לא היה לי קשה להבין למה הוא סובל מהפרעת חרדה כללית. כשהוא היה ילד אביו היה מרביץ לו ופוגע בו מילולית ללא רחמים. על הדבר הכי קטן הוא היה יכול לקבל עונש חמור ביותר, שהיה יכול לכלול מכות ועונשים קשים.

הוריו היו רבים ביניהם, גם לפני הילדים, לפעמים היו מריבות קשות שכללו אלימות מילולית קשה של כל אחד מההורים כלפי השני.

הוא חי תחת "איום קיומי".

הורה רגיל, באם ילד מתנהג בצורה לא יפה, הוא נותן לו עונש קל. אם הוא עשה משהו ממש חמור הוא מקבל עונש יותר חמור, וכן הלאה.

הוא היה חי בחרדה מתמדת מתי תגיע הסטירה הבאה, הצעקה הבאה, מתי תהיה מריבה חזקה בין ההורים. אצלו זה היה יכול לקרות מאפס למאה. ממשהו קטן שהוא עשה, הוא קיבל עונש לא פרופורציונלי.

כאשר ילד חי בכזה פחד מתמיד הוא יכול לפתח "הפרעת חרדה כללית".

גם הדבר הכי קטן שהוא מתמודד איתו בחיים נראה לו כמשהו מסוכן, כי אצלו אין דרגה בסכנה. זה מה שהוא ראה בכל שנות ילדותו, שגם מכלום הוא צריך לפחד ולהיות בהיכון.

יש לו כאילו קול בראש שמזהיר אותו: המצב מסוכן, המצב לא טוב, הכול יכול להתהפך בשנייה אחת. ולכן כל הזמן הוא מתוח, וכל אירוע 'רגיל' מכניס אותו ללחץ, כי בשבילו זה איום קיומי כמו איום אמיתי ממש ברמה גבוהה שנמצא פה, בשבילו הכול זה לא מקום בטוח כל דבר זה סכנה.

אבל לא צריך להגיע לכזה סיפור כדי שילד יפתח הפרעת חרדה כללית. ילד שגדל בלחץ לימודי שלא מתאים לו, ילד שגדל בלחץ חברתי, לחץ הורי, לחץ רוחני בצורה מוגזמת, הוא לומד לחיות בלחץ ובפחד כל הזמן ואז הוא יכול לפתח הפרעת חרדה כללית.

בבתים, במוסדות, שהטילו פחד ואימה על ילדים ותלמידים ממש רואים שזה משפיע עליהם, והם יכולים להתמודד עם בעיות רגשיות קשות ובין היתר הפרעת חרדה כללית.

האדם המתמודד עם חרדה כללית סובל סבל רב שאי אפשר לתאר אותו, הוא חי חיים של סטרס ולחץ, הוא מרגיש באופן תמידי שהוא נמצא על הסף.

אותו יהודי שהגיע אליי עבר תהליך ארוך, כי הפרעת חרדה כללית זהו מצב שדורש תהליך רציני. היום ברוך השם הוא חי חיים אחרים לגמרי ממה שהוא היה חי. ובלשונו: "יש חיים לפני, ויש חיים אחרי".

היום בשנת 2024 אנשים חיים בסוג של הפרעת חרדה כללית .כל הלחץ של ההישגיות, האינטרנט, הקושי הנפשי להתמודד עם בעיות פשוטות בחיים. ואם אנחנו לא ניצור עצירה של החיים האלה, פשוט לנשום ולעצור את המרוץ של החיים ולהרגיע, אזי...

אצטט כאן מספרי "עשר דקות לפני שהולכים לרופא" את ההגדרות של חרדה כללית. כמובן שצריך ללכת לפסיכיאטר כדי לאבחן זאת.

הפרעת חרדה כללית (GAD) משפיעה על כ- 6.8 מיליון מבוגרים בארצות הברית. בין 5-8% מהאוכלוסייה סובלים מחרדה כללית.

נשים סובלות מחרדה כללית פי 2 מגברים.

יש פעמים שאדם סובל מפוביה ספציפית, כגון: פחד ללכת ברחוב מסוים, פחד לדבר לפני קהל וכו'.

חרדה כללית היא מצב שבו האדם שרוי במתח ובדאגה יום יומית כמעט ללא שליטה, אפילו שאין לו כרגע משהו ספציפי או דאגות רציניות שהוא אמור להיות מודאג מהם.

כגון: אדם שחש קצת ברע, נכנס לחרדה שאולי הכאבים ידרדרו אותו למצבים קיצוניים וקטלנים.

אנשים כאלה יהיו כל הזמן בלחץ ובדריכות יתר מיד כשהם מתעוררים בבוקר. הם ירגישו חסרי מנוחה, יתרגזו מהר, ייבהלו מהר, כאבי ראש, נדודי שינה, מתח ונוקשות בשרירים, דופק מהיר, קוצר נשימה, בעיות במערכת העיכול, דיכאון ועוד... כאשר הם ח"ו יחוו מקרים קשים בחיים החרדה שלהם תתחזק יותר מהרגיל.

ההפרעה מגיעה בהדרגה ויכולה להתחיל בכל גיל.

על פי מדריך האבחנות הפסיכיאטרי-DSM יש מס' כללים לאבחון הפרעת חרדה כללית:

• חרדה ודאגה מוגזמת לתקופה של 6 חודשים.חרדות יהיו ממספר מקרים ולא ממקרה ספציפי אחד. כגון: חרדה מהעבודה, משפחה, כספים ועוד ולא מצליחים לשלוט בדאגה.

ג. סובלים לפחות מ-3 מהתסמינים הבאים:

1. חוסר מנוחה או הרגשה של הימצאות "על הסף".

2. מתעייפים בקלות.

3. חווים קשיים בריכוז.

4. רגזנים.

5. מתח בשרירים.

6. הפרעות בשינה (קושי להירדם או התעוררויות משינה, או שינה חסרת מנוחה ולא מספקת).

נזכור תמיד: העבר אין והעתיד עדיין וההווה כהרף עין, דאגה מנין?

שבת שלום לכל עם ישראל הקדושים. מאחל לכם הרבה אהבה, אמונה ושמחה.

לתגובות: machon.rot@gmail.com