נתניהו עשה טובה אישית לטראמפ - אבל לאמבוש הזה הוא לא ציפה

שיחת הטלפון חוצת האוקיינוס בין אירופה לארצות הברית, הסתיימה בהזמנה אישית של ראש הממשלה בנימין נתניהו לבית הלבן.

השיחה מהונגריה בין ראש הממשלה נתניהו למנהיג העולם החופשי עסקה במכסים. עוד לפני הודעת טראמפ הדרמטית על עליית המכסים, מה שהוא כינה "יום השחרור של ארה"ב", ישראל הורידה את המכס על סחורה מארה"ב ל-0%, בתקווה שהמהלך יבטל את רוע הגזירה ואת המכסים המקבילים על המדינה היהודית.

אלא שהמהלך לא צלח, וטראמפ החליט להטיל מכס של 17% על מדינת ישראל, שגם ככה נאבקת כלכלית כדי לשרוד את המלחמה הקשה בתולדותיה. את טראמפ, כנראה שזה פחות מעניין. איך אומרים? אמריקה תחילה.

אז נתניהו מתקשר, מנסה להבין על מה יצא הקצף, ומדוע גורל מדינת ישראל צריך להשתוות לגורל האיחוד האירופי השנוא על טראמפ שקיבל גם הוא מכס של 20%. ואז טראמפ מפתיע אומר לנתניהו: "ביבי, תבוא לוושינגטון, נדבר על זה".

ונתניהו הגיע.

בהגעתו לבית הלבן, התקבל ראש הממשלה בכבוד הראוי לו, פחות או יותר באותם גינונים שבפעם הקודמת. כן, כן, גם סידור הכיסא לראש הממשלה על ידי האיש החזק בעולם היה שם.

חדי עין, או סתם מי שמכיר את טראמפ ומחבב אותו פחות או יותר, שמו לב ששפת הגוף של נשיא ארה"ב הייתה שונה מפעם קודמת. היא שידרה בעיקר כוח, עוצמה. לא חיוך אחד קיבל ראש הממשלה מטראמפ באותם רגעים, מול המצלמות שתיעדו את הגעתו של נתניהו לשדרות פנסילבניה 1600.

ואז הגיעה ההודעה הדרמטית: "ההצהרה המשותפת מבוטלת".

הספקולציות החלו לרוץ לכל עבר. האם גורלו של נתניהו יהיה זה של זלנסקי? האם הוא יסולק בבושת פנים מהבית הלבן? למה לבטל הצהרה עיתונאית שתוכננה מראש על ידי שני המנהיגים?

ייתכן שלעולם לא נדע מה בדיוק היה שם. דבר אחד בטוח: משהו השתבש בדרך.

במהלך הישיבה המשותפת בחדר הסגלגל, ראש הממשלה הרעיף שבחים על מארחו שהיה נראה קשוח מתמיד. "אתה פה רק לגיחה קצרה ואז חוזר הביתה, נכון?", אמר טראמפ לנתניהו שהסתיר היטב את האכזבה.

לראשונה, טראמפ כינה את אורחו "בנג'מין נתניהו". לא "ביבי". הוא אמנם אמר שהאורח שלו הוא אדם חשוב מאוד, אבל משהו באוויר הרגיש מרוחק יותר, פחות אינטימי. יותר ישיבת עסקים מאשר ישיבה מדינית של שני חברים ותיקים.

דבריו של טראמפ לא עסקו בתחילה בחטופים או בעזה. סביר להניח שלולא העיתונאים הישראלים המוכשרים (שקיבלו על הראש על היחס שלהם לראש הממשלה), הנושא כלל לא היה עולה.

טראמפ התמקד בנושא המכס. עיתונאי ששאל אם הנשיא מתכוון להוריד את המכסים מישראל נענה שארה"ב עושה המון עבור ישראל ואפילו מעבירה בכל שנה ארבעה מיליארדי דולרים. "מזל טוב על זה, דרך אגב", אמר טראמפ בעקיצה לאורח הישראלי.

ונתניהו שיחק את המשחק. בעודו משבח את מדיניותו של טראמפ וחברותו הקרובה לישראל, הצדיק ראש הממשלה את גזירת המכסים העולמית של טראמפ. "הנשיא צודק במאה אחוז", אמר נתניהו והבטיח לבטל את גירעון הסחר בין ארה"ב לישראל. במילים אחרות, נתניהו התחייב לייבא באותה כמות שישראל מייצאת לארה"ב, ולבטל את כל החסמים והבירוקרטיה על הייבוא האמריקני.

המחווה של נתניהו לטראמפ

בניתוח מעמיק של האירוע המוזר הזה מתחילתו ועד סופו, המסקנה המתבקשת היא שנשיא ארה"ב ביקש טובה אישית מנתניהו - וגם קיבל אותה על מגש של כסף.

טראמפ מנסה נואשות להצדיק בעיני העולם את הטלת המכסים האגרסיבית שלו, בתואנה שהעולם מנצל כבר שנים את ארה"ב.

הוא היה צריך שעיר לעזאזל, נתניהו אחד שיסכים לבוא לארה"ב במיוחד כדי "לבוא אל המלך ולהתחנן לו" לבטל את המכסים, ולקבל תשובה שלילית בסגנון "נראה מה יהיה".

הנרטיב הטראמפיסטי בימים האחרונים אומר שהעולם "מתחנן לעסקה" עם ארה"ב לביטול המכסים הגבוהים. אותו נרטיב היה בכל הודעות הדוברות של הבית הלבן, תוך רמז ברור שנתניהו בא לארה"ב כדי לשבת לשולחן המשא ומתן על נושא הסחר ההדדי. ראש הממשלה הסכים להיות חלק מהמשחק וידע מראש שהוא לא יקבל את אותה קבלת פנים שהוא רגיל אליה.

טראמפ היה זקוק נואשות לתמונה בה הוא נראה בעמדת כוח מול המנהיג שבא לבקש משא ומתן. מי שמשחק פוקר, יודע שהכלל הראשון הוא לא לחייך - וטראמפ, לא חייך. הפגישה של טראמפ-נתניהו לא הייתה פגישה מדינית אלא פגישה עסקית, בה מנצל החזק את החלש כדי להראות לעולם שכדאי מאוד להיות השחקן הבא בתור אחרי ישראל.

מאותה סיבה, טראמפ לא החליט על ביטול המכס בעת הפגישה, למרות הבטחותיו של ראש הממשלה. נשיא ארה"ב צריך היה להראות שהוא קשוח במשא ומתן עד להגעה לעסקה שתיטיב עם ארה"ב, בתקווה שיבואו אחר כך מדינות נוספות. אם הן לא יבואו, קיים חשש לא מבוטל שארה"ב תכנס למיתון, וטראמפ ימצא את עצמו בצרה גדולה. נשיא ארה"ב השתמש אפוא בקלף המכונה נתניהו כדי לקדם את עסקיו המסחריים עם אירופה, סין ומדינות אחרות בגלובוס. יומיים לאחר מכן, ביום רביעי התקפל טראמפ והודיע על הפחתת המכסים לכולם לעשרה אחוזים, והעלאת המכס לכ-125% לסין.

אבל גם נתניהו לא טיפש. ראש הממשלה הבין שאם ישראל אכן תהיה הראשונה לשבת למשא ומתן עם טראמפ, והראשונה לבטל את החסמים שבסחר בין המדינות, היא גם תהיה הראשונה שתקבל הסכם סחר ברמת "פרימיום".

מי שיבוא אחר כך יקבל את הפירורים. נתניהו רצה את העוגה כולה, והוא היה מוכן לוותר על כבודו בשביל המטרה הסופית. למרות שמבחוץ זה נראה כמו ניצול, אפשר גם לראות את זה כ-WIN-WIN. טראמפ קיבל את התמונה שהוא רצה, בעוד ישראל תהיה הראשונה לחתום על הסכם מיטבי.

בהודעתו של טראמפ על ביטול המכסים, אמר כי הגורם להקפאה לתשעים ימים היא העובדה שכל כך הרבה מדינות התקשרו כדי להכנס למשא ומתן. נראה כי הסיוע של נתניהו לנרטיב הזה אכן עזר בסופו של דבר.

ואז הגיע האמבוש...

אבל אז הפיל טראמפ את הפצצה לחדר. איראן. בעוד העיתונאים קטעו את דבריו של טראמפ, הבהיר הנשיא שיש לו עוד משהו לומר: "אנחנו הולכים לקיים משא ומתן ישיר עם איראן, בשבת הקרובה ובדרגים הגבוהים ביותר". ככה. לצד האויב המושבע של משטר האייתולות, דיבר נשיא ארה"ב על משא ומתן ישיר.

מי שראה את פרצופו של ראש הממשלה באותם רגעים לא יכול היה שלא לרחם עליו. נתניהו, האיש ואיראן, זה שצייר פתיל מחובר לפצצה על קרטון נייר והציג את הציור במליאת האו"ם, לא יכול היה להסתיר את תחושותיו באותם רגעים.

ובכל זאת, נתניהו לא צייץ, לא התנגד, לא סתר את דברי מארחו, ולא עשה את הטעות הקטלנית שעשה נשיא אוקראינה בעת יושבו על אותו כיסא. יתר על כן, ראש הממשלה הבהיר שישראל אינה מתנגדת למשא ומתן עם איראן, בתנאי שהמשמעות היא שכל הגרעין האיראני יושמד....

נתניהו כנראה ידע שנסיעתו לוושינגטון היא יותר עבור ארה"ב מאשר עבור ישראל, אך גם ידע לעשות מהלימון לימונדה בזמן שאחרים יצטרכו בהמשך לחכות בתור. על הדרך הוא קיבל גם תמונה שלו עם טראמפ, מביטים בעורגה על תמונה משותפת שתלויה על הקיר בבית הלבן, כשהם עומדים ומחויכים.

הבית הלבן ידע גם לומר תודה על המחווה הישראלית, בזמן שדוברת הבית הלבן קרולין לוויט אמרה שהעולם צריך ללמוד מישראל איך לפעול בנושא המכסים.

וגם טראמפ ידע להחזיר טובה לאורחו. נשיא ארה"ב דאג לומר לעיתונאים הישראלים שעמדו באותה עת בחדר הסגלגל, כי הוא מקווה שהם יודעים ומעריכים את כל מה שאורחו עושה בשביל החטופים. אמירה כזו שיוצאת מפי נשיא ארה"ב היא בעלת חשיבות, גם אם מהדורות החדשות ימשיכו לטנף על ראש הממשלה מידי ערב.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

ישראל תתחיל כנראה במהלך הקרובים להתניע תהליכים שיקלו על הסחר עם ארה"ב, משהו בסגנון חוק "מה שטוב לאמריקה טוב לישראל". ומכאן עצה טובה לנתניהו: תקרא לחוק החדש "חוק טראמפ". לא יזיק לנפח קצת את האגו של האיש החזק בעולם.