ימי בין הזמנים מביאים איתם תמיד גם מופעי ענק מושקעים ומלהיבים, היה לי את העונג לחגוג שניים כאלה יום אחרי יום בבניני האומה בירושלים. השבוע נפתח במוצאי שבת עם מופע הבכורה הייחודי של שמוליק סוכות לרגל השקת אלבום הבכורה שלו - "תדבר איתו".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
וכרגיל אצל סוכות ומנהלו האישי נטע לוין, הכל צריך להיות מושקע וגדול. מופע הבכורה של סוכות לווה בתזמורת סימפונית עם כשישים נגנים בניצוחו של המעבד יואלי דיקמן. ללא ספק אחד המופעים המושקעים של השנה האחרונה. אנחנו רגילים לרוב במופעי המוזיקה החסידית לקבל תזמורת חתונות שמנגנת על הבמה, עיבודים פשטניים ומוכרים כבר ואילו הפעם מדובר היה בעיבודים שנכתבו במיוחד עבור המופע הזה, השקעה ענקית ומכובדת במיוחד שהעניקה חוויה ייחודית שראויה להערכה רבה.
סוכות אמנם זמר צעיר ומתחיל יחסית, אך כבר צבר קהל גדול ומכובד, זה לא מובן מאליו להצליח למלא את בנייני האומה. לא כל אמן יכול לעשות את זה ולא משנה מה היו מחירם של הכרטיסים או כמה פרסום נעשה סביב המופע. עצם העובדה ש-3000 איש הגיעו כדי לשמוע את סוכות במופע הבכורה שלו, זה כבר מדהים ומכובד במיוחד.
שמוליק סוכות הופיע בעבר על במת בנייני האומה כמה פעמים כזמר אורח, אך זה היה המופע הראשון שלו על הבמה החשובה הזו כשהוא האמן המרכזי. לאחר המופע אני יכול לומר ללא ספק, שמדובר באמן כריזמטי עם יכולות במה מצוינות. אם זו ההתחלה שלו, השמים הם הגבול. סוכות החזיק את הקהל איתו במהלך המופע, נע על הבמה בחופשיות ובביטחון ולא איבד את שלוותו גם לנוכח בעיות טכניות שהיו במהלך המופע, בעיות שעצרו אותו לכמה דקות. סוכות ודיקמן תפעלו גם את הבעיות בביטחון, כשדיקמן מורה לכמה מהנגנים לאלתר קטע מעבר לא מתוכנן עד שהמופע יוכל להמשיך על פי התכנית.
במהלך המופע, שר סוכות את שירי האלבום החדש שלו, בעיבודים סימפוניים עשירים. לפעמים זה היה מתאים יותר, לפעמים העיבודים היו מעט גדולים על השירים הפשוטים יחסית ועל קולו של סוכות, שהוא נעים לאוזן, אך לא בעל ה"גודל" הווקאלי שאנו מצפים מזמר ששר עם שישים נגנים מאחוריו, במיוחד כשנדרש לשיר בטונים נמוכים יחסית שהביאו לרגעים פחות מדויקים.
האלבום של סוכות חדש יחסית, אך הקהל שהגיע למופע הכיר את השירים על בורים. ההמונים הצטרפו בשירה אדירה לסוכות ונתנו לו אהבה גדולה.
אין לי מושג מי אשם בזה, אך הקסילופון הגדול שניגן במהלך האירוע כולו, צרם את האוזן והפריע מאד. לקסילופון יש אובר טונים, כלומר טווח צליל שהוא רחב יותר מהצליל שהוא מנגן בו וכשהוא מוגבר בצורה לא נכונה, זה יכול גם להישמע כמו זיוף צורמני ולא נעים לאוזן. באופן כללי בניני האומה לא האולם הכי אופטימלי לתזמורות סימפוניות מבחינת סאונד, היה קשה לשמוע את תפקידי הכלים באופן ברור והקהל שמע "אמבטיית סאונד" שקשה היה לשמוע בה את העיבודים המדויקים.
במופע התארח הזמר והיוצר נפתלי קמפה, בשיתוף פעולה מענג מאד. השניים ביצעו את "התעוררי" הנהדר שכתב סוכות עצמו, שיר שלא נכנס לאלבום ונדמה היה כאילו הוא נכתב על ידי קמפה. לאחר מכן ביצע קמפה יחד עם סוכות את שיריו "וקרבנו אליך" שהרים את הקהל לריקודים סוערים בקדמת הבמה ו"בצאת ישראל" הנהדר שלו. ניכר היה שקמפה נהנה מאד מהעיבודים הסימפוניים לשיריו והוא אף פנה לדיקמן בבקשה למופע כזה משיריו הוא.
אורח נוסף היה המלחין המרכזי שעובד עם סוכות, בנצי שטיין, שביצע איתו את "ויהיו רחמיך" מתוך האלבום. שטיין אמנם בדרך כלל מופיע עם כובע המלחין (במקרה הזה שטריימל...) אבל הוא גם זמר לא רע בכלל והביצוע שלהם יחד היה נעים לאוזן.
נקודה חשובה, מופעים במוצאי שבת בשעון קיץ זה מאתגר, שבת יוצאת בשעה מאוחרת יחסית וההתארגנות וההגעה מורכבים יותר מיום רגיל. המופע החל כ-40 דקות לאחר הזמן המובטח, בשעה 23:10, מוגזם בכל קנה מידה, מה שהביא גם לסיומו בשעה 1:15. לא יקרה כלום אם יתחילו בזמן... מי שבוחר לאחר זו בעיה שלו בלבד.
אין ספק שעבור מופע בכורה ובכלל, היה זה אחד המופעים המושקעים והאיכותיים שפגשנו בשנים האחרונות. זהו רף מוזיקלי והפקתי גבוה ומרשים מאד. הקהל שהגיע למופע קיבל פינוק מוזיקלי וחווייתי שהוא לא רגיל לראות ועל כך מגיע שאפו ענק לכל העוסקים במלאכה. אסור לשכוח, שזה מופע בכורה בקונספט מורכב מאד ואין ספק שהמופעים הבאים של סוכות יהיו מדויקים וטובים אף יותר.
ביום ראשון, נערך בבניני האומה מופע הענק "קומזינג גלובל" בהפקתו של שלום וגשל. מופע אחד מתוך סדרת מופעים גדולה של וגשל והחברים, שהחלה כבר בניו יורק בשבוע שעבר. על במת בניני האומה לצדה של תזמורת המנגנים בניצוחו ועיבודיו של יהודה גלילי, הופיעו הזמרים נפתלי קמפה, שמילי אונגר, מוטי וייס, גרשי אורי וזמר אורח מפתיע ומלהיב במיוחד - נמואל הרוש.
בניגוד למופע במוצאי שבת, הפעם מגיע שאפו לוגשל על תחילת המופע ברבע שעה איחור בלבד. המופע נפתח במחרוזת בהשתתפות כל הזמרים עם מיטב הלהיטים של תזמורת המנגנים במהלך השנים, כשהקהל מצטרף בשירה אדירה ומרגשת במיוחד. חיכיתי ללהיט "ברכו את השם" שמשום מה נעדר מהמחרוזת הזו, אך עדיין היא הייתה מהנה וחווייתית במיוחד בסיומה עם "מלאכי רחמים" בביצועם של חמשת הזמרים יחד.
במהלך המופע הארוך במיוחד, כל אחד מהזמרים קיבל קטע משלו בו ביצע את שיריו הוא, חלקם בדואטים עם הזמרים הנוספים. הזמר הראשון היה גרשי אורי, אחד מבני טיפוחיו החדשים יחסית של וגשל. אורי זמר בעל יכולות ווקאליות גבוהות, אך ישנה עוד דרך לפניו בכל הנוגע לעמידה על במות גדולות כמו בנייני האומה, הוא כמעט ולא זז והייתה תחושה שהוא מעט מהוסס בכל הנוגע לשימוש ביכולותיו הווקאליות שכבר הספקנו לשמוע אותם בעבר. אורי ביצע גם לצדו של נמואל הרוש את "רצוננו לראות" המרגש של אברהם פריד בלחנו של איצי וואלדנר. השילוב של השניים היה נהדר והיה כיף לראות סוף סוף את נמואל מופיע במקום הראוי לו, בניני האומה. נמואל ביצע לאחר מכן גם את שירו "אלוקיי", כשהוא מעניק לקהל טעימה הגונה מיכולותיו האדירות ומהלוליינות הווקאלית המלהיבה שלו. אין ספק שמדובר בבחירה מעולה וכיפית במיוחד שהוסיפה למופע נופך איכותי רב.
לאחר מכן עלה מוטי וייס ונתן סדרת שירים מאלבום הבכורה שלו, וייס היה משוחרר ובטוח בעצמו ונתן הופעה טובה במיוחד כשהוא סוחף את הקהל לשירה אדירה. באופן מעניין היה זה אפילו מלהיב יותר ממופע הבכורה שלו עצמו לפני כחודש וחצי מה שמלמד שוייס לומד ומתפתח כל העת וזו בשורה נהדרת עבורנו הקהל. וייס זכה ללא מעט רגעי נחת כשהקהל שר איתו בהתלהבות אדירה כל פזמון ב"עננו" המרגש, ב"הנה זה בא" וכשפרץ בריקודים סוערים ב"בואו נעשה ניגון" הקליל והכיפי. הייתי מוותר על "שלום עליכם" המונוטוני ובוחר שיר פופולרי יותר מהאלבום. בניני האומה כולו התפוצץ מריקודים עם להיט הענק של וייס "מחשבות טובות", ומיד לאחריו האולם כולו שר בהתרגשות גדולה את הלהיט "אהבת תורה" בלחנו הנהדר של אלחנן אלחדד כשאל וייס הצטרף בדואט מוצלח מאד, נמואל הרוש.
לאחר מכן עלה לבמה נפתלי קמפה והרים אף הוא את בנייני האומה בריקודים ושירה אדירה. הוא פתח עם "שובי השולמית" מלא השמחה כשהקהל פורץ במחיאות כפים קצובות ומלהיבות. קמפה ביצע גם את "שנשתוקק" המרגש, "אנשים כשרים" שבאופן מפתיע יחסית הפך ללהיט אהוב במיוחד, "חושב על ירושלים" האהוב ו"בעבור אבותינו" בדואט משובח עם נמואל הרוש ו"קרבנו אליך" גם בו פרץ האולם בריקודים סוערים ו"ניגון של בית מדרש" אותו הקדיש קמפה ללומדי התורה.
קמפה עשה משהו שאנחנו פחות רגילים ממנו, הוא החליט ללמד שיר חדש שהלחין ועדיין לא יצא - "מלך רחמן". הקהל הצליח לאחר שני פזמונים להצטרף לקמפה בשירה. קמפה סיים את קטע המופע שלו בדואט עם שמילי אונגר ללהיט של אונגר - "ירא שמים".
אונגר שנותר לאחר מכן על הבמה, הלהיב את הקהל עם "שלום עליכם" האנרגטי שלו ומיד אחריו עם הלהיט המקפיץ שלו "מאך א ברכה" ששוב הרים את האולם כולו בריקודים סוערים. לאחר מכן הוא ביצע גם משיריו השקטים וגם ערך דואט עם גרשי אורי לאחריו נערכה מחרוזת סיום עם כל הזמרים.
לוגשל מגיעה הערכה על הבחירה לפתוח עזרת נשים מסודרת ביציע, עם מחיצות מסודרות ומתואמות, למרות הלחצים שהופעלו עליו שלא לעשות זאת, מתוך רצון לאפשר גם לנשים שרוצות לצפות במופעים להגיע. בניגוד למופעים אחרים, עזרת הנשים התנהלה באופן מסודר ונכון עם כניסות ויציאות נפרדות לחלוטין ועל פי כל כללי ההלכה והצניעות.
היה זה למעלה משלוש שעות של מופע מלהיב, איכותי וכיפי במיוחד מכל הבחינות, אם כי הייתי מהדק את המופע במעט ומקצר אותו. אני מבין את וגשל שאוהב לפנק את הקהל שלו במופעים מושקעים ומלאים במיוחד, אך אין צורך במופע ארוך כל כך. תמיד עדיף להשאיר את הקהל עם טעם של עוד.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כאחד שהשתתף ברבים ממופעי הקומזינג הקודמים, המופע הפעם היה אחד הטובים והמדויקים שבהם, עם נבחרת זמרים איכותית ומדויקת שהעניקה לקהל חוויה ברמה הגבוהה ביותר. תענוג.
- להערות, הארות ומתכונים ל'מצה ברייט' בלי קלוריות: nl@kikar.co.il