סגולת סעודת פדיון הבן כפ"ד תעניות
פדיון הבן הוא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה חייב כל אב מישראל לפדות את בנו הבכור מחזקת הכהן. בפרשתנו (בא) נאמר: “וְכֹל בְּכוֹר אָדָם בְּבָנֶיךָ תִּפְדֶּה" - והנה מקובל מאז ומקדם אצל אנשי ירושלים כי בספרים כתוב, שהאוכל מסעודת פדיון הבן נחשב כאילו התענה 84 תעניות (פ"ד תעניות). מכאן נולד המנהג לחטוף כזית מהחלה הגדולה (קוליטש) שהכהן פורס עליה בעת עריכת הפדיון. המנהג השתרש עד כדי כך שהמשתתפים דחקו זה בזה כדי לזכות בפירורים מהחלה הגדולה.
בעל ה"שדי חמד" (ח"ד, מערכת הסמ"ך, כלל נ"ד, עמ' 409, טור ב') מספר: "בשנת תרנ"ט, כששהיתי בירושלים, הזמינו אותי לפדיון הבן, אך לא הלכתי. אמרו לי שבספרים כתוב שסעודת פדיון הבן עולה במקום 84 תעניות, ואני לא ידעתי על כך". הוא מוסיף: "ונראה שאין מקור לדבר הזה, אלא מדובר בשיחה שנפוצה בפי הבריות".
כשהתפרסמו כרכי ה"שדי חמד", וראו אנשי ירושלים את דבריו של אותו גאון, שהיה בקי בכל ספרי הראשונים והאחרונים וידע כל רז, שציין כי אין מקור לסיפור הזה, התמלאו בתמיהה. איך ייתכן שמנהג זה, שהתפשט בירושלים מדור לדור, הפך לנורמה, ואפילו אף הצנועים ביותר השתדלו לזכות ב"פירור מהחלה של הכהן הפודה, ובעל ה"שדי חמד" טוען שאין מקור לכך, ורק מדובר בשיחה רגילה בין הבריות?
פ"ד תעניות - דף גמרא
באותה תקופה נערך פדיון בן אצל אחד הצורבים, בו השתתף גם הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל, מרא דאתרא דירושלים. דבריו של בעל ה"שדי חמד" עוררו ויכוח בין המשתתפים, עד שקם אחד מהם והכריז: "הנה אתנו הגאון רבי יוסף חיים זוננפלד, הידוע בבקיאותו המופלגת בכל חדרי התורה ובספרי הראשונים והאחרונים, נשאל את פיהו". רבי יוסף חיים השיב בקור רוח לשואלים ואמר: "אכן, אין שום מקור בספרים לדברים האלה, שהסעודה נחשבת לפ"ד תעניות. אבל יש לכך רמז בתורה, בפסוק בפרשתנו (י"ג, י"ב-י"ג) וכל בכור א'ד'ם' ב'ב'נ'י'ך ת'פ'ד'ה', נוטריקון: א"ם דבר מ"ה בפדיון ב"ן נהנית יחשב כאילו תענית פ"ד התענית.
הוא הוסיף עוד, כי יש גם מעשה אחר שנחשב לעושהו כאילו התענה 84 תעניות, והוא לימוד דף גמרא. שכן, דף בגימטריה הוא 84, אלא שלמעשה זה, לא רבים נוהגים להקפיד עליו (הובא ב'חכמת חיים' בפרשתנו).
פ"ד "כאילו"
מספרים (ראה אוצר פדה"ב פכ"א) על הגה"ק מאוסטרובצא זצ"ל, שהציקו לו על שמרבה בתעניות, שהרי יכול לצאת בסעודת פדיון הבן שנחשב כאילו התענה פ"ד תעניות, והשיב: הא דמקובל כאילו התענה פ"ד תעניות, הני תעניות הן כנגד עבירות שכתוב עליהם "כאילו" כגון: "כאילו עובד עבודה זרה", וכדומה. וחישב ומצא בש"ס ובחז"ל שיש פ"ד "כאילו" שכאלה, וכנגד זה מועילה פדיון הבן, עכ"ד.
פ"ד נגד פגם הברית
רבותינו הקדושים אמרו שסעודת פדיון הבן היא כ- פ"ד צומות שהם לתיקון פגם הברית (פרי צדיק)