במהלך עבודות שימור שביצעו צוותי רשות הטבע והגנים בגן הלאומי ציפורי, נמצאה תגלית מדהימה – כלי חרס יוצא דופן, כמעט שלם, שהתברר כעששית קדומה. לאחר ניקויו מהעפר, זוהתה העששית כפריט מהתקופה הביזנטית (מאות 6-4 לספירה הנוצרית), כלומר בת כ-1,500 שנה.
"זהו ממצא נדיר יחסית בארכיאולוגיה של ארץ-ישראל, רק לעיתים רחוקות אנו מוצאים עששיות שלמות בחפירות", אומר ד"ר דרור בן-יוסף, ארכיאולוג מחוז צפון ברשות הטבע והגנים.
העששית, שקוטרה 18 ס"מ וגובהה 19 ס"מ, הינה מעשה ידי אומן. היא כוללת פתח מלבני בחזיתה, וסביבה כ-55 ניקובים ששימשו כ"חריצי אור". כדי להדליק אותה, היה צורך להכניס נר שמן דולק לחלל העששית ולתלות אותה במקום הרצוי.
ד"ר בן יוסף מסביר כי כלי אור, כמו נרות ועששיות, היו טעונים במשמעות פולחנית עמוקה בימי הבית השני ועד לתקופת המשנה והתלמוד. "השימושים הרבים של נרות בבתים ובמבני ציבור, כמו גם הקשר שלהם עם מנהגי קבורה, הביאה את האוחזים בהם לראותם כמדיום להבעת מסרים דרך עיטורים בעלי מוטיבים תרבותיים ודתיים", הוא אומר.
גן לאומי ציפורי היה עיר הסנהדרין היהודית ומקום חתימת המשנה על-ידי רבי יהודה הנשיא. לאור עובדה זו, ניתן לשער שהעששית שימשה את האוכלוסייה היהודית במקום.
העששית הייחודית תועבר לטיפול ומחקר נוסף ברשות העתיקות, ובהמשך, תוצג לקהל הרחב בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י בירושלים.