

לקראת חג הפסח המתקרב, רבים מבני ישראל נוהגים במנהג הכשרת הכלים כדי להשתמש בהם במהלך החג. אחת השיטות המרכזיות להכשרת כלים היא פעולת ההגעלה במים רותחים. הכלל היסודי הוא : 'כבולעו כך פולטו' כלומר, דרך ההכשרה של הכלי צריכה להיות דומה לדרך השימוש האסור שלו.
הכשרת כלים מאיסור מתחלקת לשלושה חלקים:
הדחה (במים): ההכשרה הקלה ביותר, מיועדת לכלים שבאו במגע עם מאכלים אסורים צוננים. ההדחה במים מסירה את שאריות המאכלים שנדבקו חיצונית לכלי.
הגעלה (במים רותחים): מיועדת לכלים שבישלו בהם מאכלים אסורים. המים הרותחים גורמים לפליטת הטעמים שנבלעו בכלי במהלך הבישול. הבישול גורם לבליעה חזקה יותר של הטעמים, ולכן הדחה אינה מספקת.
ליבון (באש): ההכשרה החמורה ביותר, מיועדת לכלים שהשתמשו בהם ישירות באש (כגון שיפודים ורשתות צלייה). שימוש באש גורם לבליעה קשה יותר של הטעמים. הגעלה אינה מספיקה לכלי כאלה, ונדרש ליבון באש כדי לשרוף ולכלות את הטעמים הבלועים.
בלי לחץ - טמפרטורת רתיחה משתנה
כידוע, הדעה הרווחת היא שמים רותחים ב-100 מעלות צלזיוס. אולם, במקומות רבים בעולם, טמפרטורת הרתיחה של מים שונה. טמפרטורת הרתיחה המדויקת של נוזל נקבעת על ידי שני גורמים עיקריים: כוחות המשיכה בין חלקיקי הנוזל ולחץ האוויר. ככל שכוחות המשיכה חזקים יותר, טמפרטורת הרתיחה גבוהה יותר. בנוסף, ככל שלחץ האוויר נמוך יותר, הנוזל ירתח בטמפרטורה נמוכה יותר, ולהיפך.


בגובה פני הים, כמו בתל אביב, לחץ האוויר הוא אטמוספרה אחת, ובנסיבות אלה מים רותחים בדיוק ב-100 מעלות צלזיוס. לעומת זאת, ירושלים ממוקמת בגובה ממוצע של כ-715 מטרים מעל פני הים. ככל שעולים בגובה, לחץ האוויר יורד, ולכן טמפרטורת הרתיחה של המים בירושלים נמוכה יותר. בהר הצופים בירושלים, לדוגמה, המים רותחים בטמפרטורה של כ-97.5 מעלות צלזיוס. למעשה, קשה למצוא מקומות פרט לחוף הים שבהם המים רותחים בדיוק ב-100 מעלות.
במילים אחרות, לא משנה כמה נרתיח, הקפה בירושלים תמיד יהיה יותר קר מהקפה בתל אביב.
הגעלה בירושלים לאחר בליעה בבני -ברק
אם כן, עולה שאלה מעניינת בהקשר של הכשרת כלים: כלי שבלע טעם של איסור בבני-ברק, שם המים רותחים ב-100 מעלות צלזיוס, האם ניתן להכשיר אותו בהגעלה בירושלים, שם טמפרטורת הרתיחה של המים היא לרוב נמוכה יותר, סביב 97-98 מעלות צלזיוס?
במילים אחרות, האם טמפרטורת רתיחה נמוכה יותר משפיעה על יכולת ההפלטה של הטעמים הבלועים בכלי, "כבולעו כך פולטו"? והאם יש להתחשב בהבדלי טמפרטורת הרתיחה בין מקומות שונים בעת ביצוע הכשרת כלים על ידי הגעלה?