בשיחה עם איש תלמיד חכם נודע שבין שיעור תורה למשהו הוא קופץ להרביץ תורה בבתי הכלא בישראל, שם הוא גם מעודד את רוחם של האסירים, מתוך הניסיון האישי הוא מגלה שניתן לעמוד על טיב ומהות האדם היושב מולכם באמצעות שאלה אחת פשוטה – עליה הנשאל יצטרך לענות מיד.
נניח שנותנים לכם לעבור על החוק פעם אחת בחיים, במה תבחרו?
לשדוד בנק, להושיב דמות ידועה בכלא, לשחרר את הר הבית באמת, להרחיב את גבולות ארץ הקודש, וכן על זה הדרך.
במה שיבחר האדם לענות נדע נאמנה שאלו שאיפותיו המרוסנות, משאלת חלומותיו הספציפית ביותר.
שווה לנסות...
מציאות מדומה
ואם במזהה שאיפות עסקינן הנה לנו שאלה של "חכמת המונים".
עשיר גדול שיש לו 15 מיליון דולר תחת המזרון, יומם ולילה טרוד בעסקיו המסועפים ורק לעת ליל מפורסם ברבים שהוא לומד שעה ביום – מיד כולנו נשרוק בהתפעלות ונאמר - פששש... זכה לשני שולחנות, תורה וגדולה במקום אחד.
ואילו אברך כולל שאין לו פרוטה לפורטה שלומד 15 שעה מעת לעת ובארנקו הדקיק יש לו מאה דולר - הדבר האחרון שנגדיר את אותו אברך שהוא 'זכה לשני שולחנות'.
האם מאחורי ההגדרה שלנו לכסף למול התורה לא מסתתרת להיכן מוטה השאיפה היותר גדולה שלנו?