הלכות ימי בין המצרים ותשעת הימים רבו מספור, וירא שמים ישאל בעצת חכם שיורה לו מה וכיצד יעשה – הדברים להלן נועדו לשמש כתזכורת הלכתית לקראת הימים הבאים.
יז. בשולחן ערוך כתב (סימן תקנא סעיף יא) כל מי שאוכל בשר במקום שנוהגים בו איסור, פורץ גדר הוא וכו'.
יח. נוהגים שלא לאכול בשר כולל בשר עוף אבל דגים מותר ולא לשתות יין מר"ח עד התענית, אפילו קטן שהגיע לחינוך אסור בבשר ויין אם הוא בריא. לגבי חולה אפילו חולה קצת מותר וכן יולדת כתב המשנ"ב - דנהגו קצת יולדות למנוע מז' באב ואילך למנוע מבשר ויין.
יט. מרן המחבר כתב : ומותר לשתות יין הבדלה וברכת המזון אך ברמ"א כתב ונוהגין להחמיר שלא לשתות יין בברכת המזון ולא בהבדלה.
כ. מי ששכח ובירך על יין או על בשר בתשעת הימים יטעם כל שהוא שלא יבוא לידי ברכה לבטלה.
כא. תבשיל נתבשל בקדרה בשרית פשיטא שמותר.
כב. אם יש צורך בטעימת תבשיל בשרי (לפני סעודת המצווה) לצורך בישול מותר לטעום מעט לפי הצורך דאין זה בכלל טעימה האסורה משום שמחה.
כג. בסעודת מצוה כגון ברית מילה ופדיון הבן אוכלים בשר ושותים יין כל השייכים לסעודה, והיינו כל מי שהיה הולך בזמן אחר לסעודה זו מחמת קירבה או ידידות.
כד. סעודת סיום מסכת נחשבת גם היא לסעודת מצוה ומ"מ אם לא נזדמן הסיום בדרך לימודו לא ימהר או יאחר בשביל זה, וגם אם לא היה עושה סעודה בשאר הימים אפשר שלא יעשנה גם עתה.
כה. נחלקו האחרונים מי הם המותרים להשתתף בסעודת הסיום, האם ידידיו של המסיים או רק מחזיקי הלומדים וכדו' וכתבו שפשוט שאם אותם הבאים מסייעים בהכנת הסעודה בוודאי מותר להם.
כו. לבישת בגדי שבת בימי חול מר"ח עד התענית נוהגים המוהל הסנדק אבי הבן ואמו לובשים בגדי שבת – וכן האשה שמכנסת את התינוק (קוואטר) סבים וסבתות שרגילים ללכת בשמחת נכדיהם בבגדי שבת גם כן מותרים.
* ההלכות נלקטו מקבוץ מבית לוי מבית מדרשו של הרב וואזנר זצ"ל