פינתו של הרב גלויברמן: הכרת הטוב הוא ערך חשוב ביהדות

השבת נקראת בנוסף השבת הגדול, בפרשת השבוע 'צו', מפורטות הלכותיו של הקרבת 'קרבן תודה'. הקורבן היה מובא למקדש כאות תודה לקדוש ברוך הוא על החסד והטוב שגמל עם מביא הקורבן.

המושג של הכרת התודה והטוב הוא ערך חשוב ביהדות

עלינו להודות לבורא על הטוב שהוא גומל לנו בכל יום, וגם לדעת להכיר תודה וטוב גם לבני האדם שגומלים איתנו טוב.

פשוט הוא שבכל בוקר כאשר אנו מתעוררים מהשינה, אנו פותחים את היום במילים "מוֹדֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ, מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם, שֶׁהֶחֱזַרְתָּ בִּי נִשְׁמָתִי בְּחֶמְלָה. רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ! ".

ברור הוא שחובה על כל אחד להודות לאלוקים על שהעניק לנו את החיים ואת כל מה שמשמח אותנו בחיים. אישה, ילדים ומשפחה, בריאות, פרנסה טובה ונחת מהילדים. ומצד שני, הכרת הטוב היא גם לבני אדם שעושים לנו טוב, כמו להורים המסורים לנו, לחברים שעוזרים וכדומה.

החשיבות של הכרת הטוב היא גדולה עד מאוד, שכן, בתורת הסוד מובא, שאם אדם לא יודע להכיר טוב לבני האדם שעוזרים לו, הוא מתדרדר חלילה גם למקום שהוא יכפור בטובת הא-ל כלפיו.

כשחלילה רע לאדם, יודע הוא לפנות ולבקש עזרה. הוא קורע עולמות בתפילה ובדמעות ותחנונים. אך עליו לדעת, שכשם שכהיה לו צר וקשה, ידע הוא את הכתובת הנכונה לבקשותיו, עליו גם לדעת להכיר טוב ותודה כשהדברים מסתדרים.

הרי הדברים לא מסתדרים מאליהם. הקב"ה מסבב את העניינים, כך שבכל צומת בחיים, נוכל להכיר בהשגחה הפרטית, והוא ממנה 'שליחים' משלו לעניין. בין אם זה בא בצורה שמימית וניסית, ובין אם זה בא בדרך הטבע.

קרבן התודה היה מעניק משמעות לעצם הכרת הטוב של האדם כלפי הבורא וחסדיו עמו שבכל יום ויום. כיום, עולים לתורה ומברכים הגומל, כאשר חלילה יוצאים ממשבר וצרה.

אולם, בבסיס העניין, הכרת הטוב היא נצחית ותמידית, גם כשהשגרה שלנו מבורכת.