סמוך למזיבו'ז גר יהודי בן תורה שהחזיק עצמו לחכם גדול, שהחל לחקור במופלא ממנו, בחקירה אלוקית שלמעלה מיכולתו השכלית, עד שהתעוררו אצלו שאלות וקושיות, שהתבייש להביען.
והיה מתהלך הבן תורה הנ"ל כשבפניו מהורהרות ונפולות עד שהגיע לידי לבלבול רב, ולא היה יכול ללמוד ולהתפלל במנוחת הנפש, וכל מאמציו עלו בתוהו.
ופעם אחת שישב בבית המדרש, והשתדל להתפלל בכוונה, התעוררו בו ספקות באמונה, עד שלא יכל להתפלל כלל. הציבור סיים את תפילתו, והוא נותר שקוע בהרהוריו, כשיצרו מצחק עליו ושואלו: הרי, בעל מוח חריף אתה, הבטוח אתה שמה שכתוב ב'שמע ישראל' אכן אמת, והרגיש שעוד מעט נופל הוא לתהום ממש.
וברגע זה ממש, נפתחה דלת בית המדרש, וראה את הבעל שם טוב הקדוש נכנס, וניגש אליו, ושם הבעל שם טוב הקדוש את ידו על כתפו, ומיד נעלמו הרהוריו הקשים.
אמר לו הבעל שם טוב הקדוש, נדמה לך שחכם אתה, ומרוב חכמה שואל אתה האם יש מנהיג לבירה, אך, דע לך שלעולם לא תוכל לתפוס בשכלך הדל את אלוקותו יתברך.
על זה אמר דוד המלך: "ואני בער ולא אדע, בהמות הייתי עמך ואני תמיד עמך״ אין אדם שיתפוס בשכלו את גודלו ועוצמתו של ה' יתברך 'דלית מחשבה תפיסה בך כלל' ואף שיהיה חכם ככל שיהיה.
גם לבהמה, יש איזה דמיון לאדם, אבל, היא לעולם לא תבין מהו האדם, כך האדם לא יבין מיהו בורא עולם, ותמיד תישאר כבהמה לפי ה' יתברך, עצתי לך, קבל על עצמך עול מלכות שמים בהכנעה וענווה, רק מכיון שהקב"ה ציווה, כי זו הדרך להגיע לדרגת: "ואני תמיד עמך".
כשתהיה מחובר לקב"ה בכל נימי נפשך, תצא ממגבלות שכלך, תוכל להבין דברים נשגבים מבינתך, ותגיע למדרגת 'שמע ישראל' ש'שמע' פרושו – הבן.
הנח שכלך בצד, ותקבל עליך עול מלכות שמים, ובדרך זו יש סיכוי שתוכל להבין מה פרוש 'שמע ישראל' סיים הבעל שם טוב הקדוש את דבריו ויצא.
החליט החכם לקיים במסירות נפש את עצת הבעל שם טוב הקדוש, והתפלל מתוך רגש וכוונה עצומה. כשסיים תפילתו, התחיל להרהר, כיצד ידע הבעל שם טוב הקדוש את מחשבותיו? ואיך הגיע בדיוק ברגעים אלו להאיר לו את דרכו?
והבין, שלא יוכל להבין שום דבר בשכלו הדל, ונסע לבעל שם טוב הקדוש, והפך לאחד מחסידיו.
מאמרותיו של הבעל שם טוב הקדוש 'צידה' לדרך לשבוע טוב ומבורך רוצה להתרכז בתפילה, והלב שלך נמצא 'אי שם' הרחק... אומר הבעל שם טוב הקודש:
"בא אתה וכל ביתך אל התיבה" – תסתכל בסידור, ושים את האצבע במקום שאתה רוצה להתחיל להתפלל, תדבק במילות התפילה, ע"י שתוציא מפיך את תיבות התפילה, תזכה שתפילתך תעשה תיקון בעולמות העליונים, כי בכל תיבה יש 'עולמות נשמות ואלוקות'.
הדבקות באותיות - דבקות באלוקות: הדבקות באותיות עוזרת לרכז את המחשבה, משהו בנפש נרגע ומתמתן, והנשמה מתחילה להתעורר ולהאיר מהתפילה, שמתחילה לחבר בין הדיבור והמחשבה.
שווה להשקיע: אומנם, ה'עבודה שבלב' צריכה תרגול, אבל, על ידה, תוכל להגיע לדרגה נפלאה, הלב מרגיש את החיבור לאלוקות ומתחיל לבעור באהבת ה', ותפילה זו עושה רושם רב בעולמות עליונים, ופועלת את פעולתה.
'לפום צערא אגרא': תפילה מתוך חיבור אמיתי וכוונת הלב, עוזרת לאדם להתקרב ולדבק בקב"ה, ועושה לו יתברך נחת רוח גדולה, שרצונו יתברך רק להיטיב לאדם, ותפילה זו פועלת את פעולתה, ומתעוררים על האדם רחמים מרובים בעולמות העליונים, ותקובל תפילתו.
להדליק את הלב והנשמה: לא קל, אבל, משתלם קצת להתאמץ ולהשקיע בדקות הראשונות של התפילה, כי כשהלב מתעורר, הוא נדלק ובוער כלהבת אש שמתחילה להידלק ועולה מאליה.
"אז תתענג על ה' – ויתן לך משאלות ליבך": ואין תענוג ונחת רוח גדול מזה בעולמות העליונים, והאדם? חש הוא את אהבתו הגדולה לה' יתברך ש"נכספה וגם כלתה נפשי..." ש"אני לדודי ועלי תשוקתו".
יהי רצון שנזכה השבוע להדליק את הלב והנשמה, ותעלה תפילתנו ברחמים וברצון לפני בורא עולמים, ויתמלאו משאלות ליבנו לטובה, אמן.