בתוך זירה אחת נמצאים מתאבקים אשר זורים הרס וחורבן זה בגופו של האחר, זה נותן ימנית מצד זה, האחר נותן שמאלית מצד זה ושניהם רואים בדמיונם את ניצחונם הקרב ובא, כל זאת תוך ניסיון נואש להתעלם מהכאב החד שמורגש עם כל מהלומה נוספת שניחתת, כאב אותו יחושו במלוא עוצמתו ותפארתו ברגע הראשון בו האדרנלין הזורם בשצף קצף בגופם ישכח מעט ואת מקומו תחליף מערכת העצבים הפגועה והפצעים המדממים.
את שורות אלה ממש אני כותבת בדם נפשי, דם נשמתי הדואבת, כצופה מהצד באותו מאבק אכזרי אשר בסופו מי ישורנו.
במהלך כל התקופה הקשה והנוראית שהתרחשה במהלך הטרום בחירות לכנסת ה-19, כיסיתי וניסיתי במסירות נפש שאין כדוגמתה לאטום את אוזניי עד היכן שידי מגעת, תוך ניסיון ללכת בעיניים עצומות ולגשש באפלה מבלי ליפול בדעתי ובנפשי לנוכח חילול השם האיום והנורא שהתחולל במעין מחול שדים, מעשה ידי שטן לו היינו ועודנו עדים בכל הנוגע להתבטאויות ולהתדרדרות הקשה בסקטור המגדיר עצמו כחרד לדבר השם יתברך ויתעלה שמו. התנהלות שלא הייתה כדוגמתה, אם זכרוני הקצר אינו מטעני, בדור האחרון.
קטונתי עד עפר מלהביע את דעתי לכאן או לכאן, מלהיכנס בין שרפים וחיות הקודש העומדים על משמר התורה הקדושה יומם ולילה ואינני מתיימרת ולו לרגע, להבין מה בדיוק התרחש פה, בין ענק שבתורה זה, למשנהו, ואומנם אין זה מוריד ולו במעט, את הצער העמוק שכל נשמה יהודית חווה בימים טרופים אלה לנוכח הצער שבוודאי ובוודאי נגרם בעולמות עליונים שסודם ועניינם נסתרים מעינינו ומהבנתנו, ואשר מחכים שעולמנו זה כבר יגיע לתיקונו.
בני תורם שכל עניינם להאיר את העולם באור יקרות, באמת צרופה מתבוססים פצועים ומדממים בתוך זירה מלוכלכת שכלל אינה תואמת את עדינותם וטוהר נשמתם. בני התורה אשר מלאכת קידוש שם השם בעולם ההיעלם, בעלמא דשיקרא, מוטלת על כתפם מביאים, על אף כוונתם שבוודאות מוחלטת טובה היא, לחלישות הדעת גדולה ולמורך בלב העם.
"התנערי מעפר קומי, לבשי בגדי תפארתך עמי", ואכן הגיעה העת לעצור! לחזור אל המקום הראוי לנו כי רגע לאחר שהקלפיות נסגרו, ורגע לפני שמתחילים לחשוב מי יישב בשלטון ואיפה ימוקם, חשוב שכל אחד ואחד מאתנו יערוך חשבון נפש גדול ועצום עם עצמו ומול בוראו, מגדול ועד קטן. שכן לא די בכך ששנאת החינם זרתה הרס בכל פינה פורחת אפשרית, הרי שגם כל המעורבים בזירת האגרוף, מהצופים מהצד, הטוקבקיסטים המניחים ראשם בין רגלי החכמים, דרך אנשי השטח והעסקנים ועד ראשי עדתנו ומנהיגנו, כולם כאחד יתנו הדין על עצם מעורבותם הפאסיבית או האקטיבית בזירה הרוויה נגעים וחוליים רעים ונוראים.
כנאמר בדברי חכמינו זכרונם לברכה - אדם המקדים לעשות עם עצמו דין, קרי, חשבון נפש אמיתי על פועלו פה בזה העולם, אין עושים עימו דין למעלה. ואכן, כל בר דעת המקפיד על לימוד הלכות לשון הרע בהתמדה, ייחרד וייתבהל עד לשד עצמותיו מגודל הרעה ומהלאווין והעשיין שעוברים מי שאינו נזהר בדברים האיומים שבעוונם חרב בית המקדש ושלדאבוננו עוד לא נבנה בימינו. ומי שדבר השם בלבבו, ראוי לו שיחליט בכל חפץ על לימוד הלכות אלה מתוך ספרי ה'חפץ חיים', יום ביומו למען לא יהא כעיוור ההולך באפלה, כדברי המסילת ישרים.
אז יהי רצון שדווקא מתוך המשבר החמור הזה נזכה להשכיל ללמוד ולצמוח בכדי לעשות כל שביכולתנו להחזיר עטרה ליושנה, להתחזק באהבת חינם ובעזיבת המחלוקת והשנאה ורק נתחזק מתוך המשבר בדרך העולה אל עבודת השם מתוך יראת שמיים, אהבת חינם ואחדות המחנה.
חגית אמאייב הינה מפתחת שיטת הטיפול הזוגי הייחודי באמצעות קלפים "בשניים" היחידים מסוגם המותאמים גם לציבור הדתי-חרדי הבאים לתת פתרון לבעיות בתקשורת, למניעת השחיקה הזוגית ולהעצמה הדדית. זאת ועוד באתר הבית "בשניים ויותר" www.b-two.co.il
הצגת כל התגובות