איך תדעו אם אתם ב"קשר לא בריא" בזוגיות? | המדריך המלא

אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

בשבועות האחרונים כתבנו לסירוגין על תופעת אלימות במשפחה מכמה זוויות. הפעם בדקנו איך מתייחסים בחברה החרדית של 2024 לנושאים הללו.

>> למגזין המלא - לחצו כאן

מהן הפעולות שנעשות על מנת למנוע קשר לא בריא והרסני בזוגיות ברמה הקהילתית ואיך זוגות יכולים למצוא בעצמם שהם בזוגיות לא בריאה, הן בצד ה'אלים' והן בצד הסופג, המתקרבן, וכמובן – איך הם יכולים לצאת מהמקום הזה למקום טוב יותר.

סור מרע, אבל בעיקר איך לעשות טוב

את שיחתנו אנו פותחים עם פייני סוקניק, מנהלת פורום "גבול נכון", הפורום החרדי ביוזמת "קוים אדומים" למניעת מערכת זוגית אלימה.

איך אפשר לפעול למניעת אלימות בתוך הקהילה החרדית?

"כשמדברים על מניעת אלימות במשפחה, כדאי יהיה ללכת הרבה אחורה לא רק בזווית של התערבות מאוחרת, שאז צריך שיקום וטיפול - דבר שהוא אפשרי אבל קשה, אלא צריך להתחיל בחינוך משפחתי ואישי לדחיית סיפוקים, להתמודדות עם תסכולים, לתקשורת בין אישית בריאה ומקדמת ועוד.

"כמו כן, כשמדברים על מניעת אלימות מדברים גם על עבודה עם הקהילה. הסיפור הוא כבר לא סיפור "אישי" של זוג שנמצא בהתמודדות משלו. אם אלימות במשפחה היא תופעה חברתית שקיימת גם אצלינו, אז הקהילה יכולה לראות, לזהות ולהתערב בשלבים מוקדמים ולסייע למשפחה לפתור את המורכבות ובכך לסיים את האלימות יותר מוקדם. שוב, לפני ההסלמה.

"אם מניעת אלימות זה סיפור של הקהילה אז יש לנו הרבה אנשים בתוך הקהילה שיכולים לקחת חלק במניעה, בזיהוי, בהתערבות מוקדמת, הפניה ליעוץ וקבלת עזרה מקצועית למניעת הסלמה".

תוכלי למקד אותנו, איפה הסביבה צריכה לשים לב שיש לפניה זוג שנמצא בקשר לא בריא?

"זה מתחיל מההורים", עונה פייני, "הם רואים הרבה פעמים דברים אבל מפחדים להתערב כי אולי יפגעו ב'שלום בית', אבל האמת היא שלפעמים ההתערבות המוקדמת היא זו שיכולה להוביל ל'שלום בית', בעוד שהימנעות מהתערבות יכולה להוביל להסלמה ולהתגברות האלימות ברמה כזו שכבר לא יהיה ניתן לתקן את הנזק שנוצר.

"זה ממשיך בעוד אנשים שיכולים להביא את השינוי בתוך הקהילה. החל מחברים לכולל של הגבר שיכולים לזהות שהוא מתמודד עם מורכבות זוגית ולהפנות אותו לעזרה ותמיכה, או קולגות של האישה במקום העבודה שיכולות לזהות שהיא לא מה שהיא הייתה פעם, ולפתוח איתה בעדינות ובצורה נכונה את הנושא.

"זה גם יכול להיות רב השכונה, שמישהו מגיע ומספר לו על מורכבות וחשש לאלימות אצל אחת מהמשפחות שהוא מכיר והוא פונה ומדבר, מברר ומפנה לטיפול מקצועי אצל אנשי המקצוע החרדים שהוכשרו לכך ויכולים לסייע למניעת האלימות ולעליה חזרה על דרך המלך".

כשנדבר עם אותם אנשים על שימת לב לזוגיות לא בריאה בסביבתם, מה נאמר להם?

"שיחה על מניעת זוגיות אלימה לא כוללת רק את ה'סור מרע', שהם סימני האזהרה, שנדע לזהות מה לא בסדר במשפחה שלנו, של השכנים, אצל החברים הקרובים או הילדים שלנו, היא כוללת גם שיחה על מניעה עם לא מעט הנחיות על 'עשה טוב', כגון איך יוצרים זוגיות בריאה, תקשורת נכונה, ניהול כעסים ותסכולים בצורה אפקטיבית ולא פוגענית בתוך משפחה ועוד. כל זה אם יקבל דגש וזרקור, זה יוביל ממילא לירידה באלימות במשפחה".

זה עניין שלנו כקהילה

הרבה פעמים כשמדברים על אלימות במשפחה מיד מפנים אצבע מאשימה לגברים. תוכלי להסביר לנו בבקשה איך נכון להתייחס לנושאים הללו בצורה שזה לא רק עניין של נשים, אלא של כולנו, כחברה?

"אם הנושא נשאר כל הזמן בשיחות של 'נשים', כמה הן 'נשים מסכנות' אז אנחנו מפספסים עשיה משמעותית ומקדמת, זה הופך את העשייה הציבורית בתחום כ'מסומנת' בצורה שמרחיקה גברים מלקחת חלק. זה יוצר אשליה כאילו מדובר ב'בעיה של נשים' למרות שאנחנו כולנו כבר יודעים שזו תופעה חברתית שיש לה השלכות אדירות על הקהילה ועל הבנים והבנות של כולנו.

"שנים רבות דיברו על הנושא של אלימות בצורה ש'זרקה' את כל האחריות להתמודדות על הקורבן, בדרך כלל אמרו לאשה הסובלת: 'תקומי, תצאי, תספרי, תטפלי', היום אנחנו מבינים כמה דברים חשובים: זה לא סיפור רק של זוגות ולא רק באחריות הקורבנות.

"בנוסף, זה לא רק סיפור של נשים, אלא תופעה חברתית שכולנו מחויבים לקחת חלק במיגור שלה. כל מי שרוצה שהקהילה שלו תחיה עם איכות חיים. שהילדים שלו יגדלו באווירה טובה ומקרבת ושהמציאות בנושא הזה תשתנה צריך ויכול לקחת חלק בפעולה למניעה.

"זה אומר שזה גם סיפור של יותר גברים מובילים בתוך הקהילות החרדיות, בכך שיש להם יכולת ואחריות וכלים לפעול בתחום הזה. מדובר ברבנים כמובן, גבאים ומנהלי קהילות, ראשי כולל, ר"מים ומשגיחים בישיבות. לכולם יש הזדמנויות לפעול בתחום הזה".

ודווקא אחרי שהדגשת את זה שהנושא הזה הוא בעצם עניין קהילתי, בואי נרד לפרטים, איך אישה יכולה לזהות בעצמה שהיא בזוגיות אלימה?

"יש כמה סימנים שיכולים להיות מאפיינים של זוגיות אלימה. אנשים יכולים לזהות אותם על עצמם או על הקרובים והיקרים להם, וכדאי לשים לב לזה. ישנן התנהגויות ותחושות שמאפיינות זוגיות שאיננה בריאה כאשר לעיתים הן מעידות על זוגיות שיכולה להתפתח בה אלימות. בכל מצב של חשש כדאי להתייעץ עם אנשי מקצוע.

"חשוב להסתכל על מצבי רוח קיצוניים והתקפי זעם. אם כל צעד ושעל בבית מצריך "הליכה על ביצים" עקב חשש מתגובה מצד בן או בת הזוג, זה משהו שצריך להדליק נורה אדומה. אם יש התנהגות דו פרצופית, זאת אומרת שמול אחרים הכל נראה תקין, אבל בתוך הבית יש התפרצויות, כעס, ניסיונות לשליטה – זה נורה אדומה.

"אם יש קנאה מופרזת וחשדנות כמו הצורך לדעת תמיד איפה נמצאים בן או בת הזוג וזה נעשה על ידי מעקב, בקשת דין וחשבון על כל צעד ושעל – זו גם נורה אדומה.

"משהו נוסף חשוב שמדליק נורה אדומה זה בידוד מהמשפחה והחברים. אם יש שכנוע לנתק קשרים עם אנשים קרובים ובני משפחה, או אם יש רכושנות, שתלטנות מופרזת, ביקורת מתמדת, חוסר הערה וזלזול – כל אלו זה נורה אדומה לזוגיות אלימה.

"עוד פרט שכדאי לתת עליו את הדעת: אם יש איומים בפגיעה עצמית, וקיים פחד קיצוני מפרידה, צורך תמידי בהימצאות משותפת, איום בפגיעה עצמית אם תהיה פרידה – זה משהו שגם יכול להעיד על זוגיות מאוד לא בריאה. על כל אחד מאלו שהזכרתי, אם אתם מרגישים שאחד מהם או בכמה מהם אתם מזדהים – כדאי לפנות לאיש מקצוע".

לדעת שחילוקי דעות זה בסדר

אנחנו עוברים לשוחח עם הרב אברהם פיין יועץ ומדריך לחתנים ונשואים שמסביר איך קשר לא נכון עשוי להוביל לאלימות במשפחה.

מה אומרים לחתנים לפני חתונה כדי ליצור קשר בריא?

"הדבר הראשון שנאמר בנידון זה ההבנה שזוגיות זו לא התאמה משמיים וסיימנו. זה לא בא סתם כך. זה עבודה. לתת טבעת לא בהכרח עושה אותנו אנשים שחושבים אותו דבר, עושים אותו דבר ומרגישים אותו הדבר.

"עלינו לקבל את זה שיהיו בינינו חילוקי דעות ואף מה שנקרא מריבות. זה לא שאלה של 'מתי' אלא שאלה של 'איך'. אנחנו צריכים לבוא מוכנים לזה שאנחנו יכולים לפגוש בינינו קונפליקטים ורצונות שונים. צריכים לדעת לא להיבהל מזה. יהיו מתחים בתוך הזוגיות ואנחנו צריכים לחיות את זה ולדעת לקבל את זה".

הרב פיין עוצר לרגע וממשיך להסביר: "מהדבר הבסיסי הזה נעבור לכלי המלחמה. כשאנו רבים, אנחנו נלמד מה אנחנו לא עושים. מה לא עובד ומה בהכרח יסלים ויצור בינינו מרחק ובאיזה אופן אפשר דווקא לראות הזדמנות ולהתקרב.

"במוקד של רגש הכעס יש משהו שאומר 'אכפת לי'. זאת אומרת ההזדמנות של ריב הוא שאנחנו מגלים שאכפת לנו כבני זוג. אנחנו מבטאים מה חשוב לנו, מה רגיש אצלנו. הרצונות העמוקים יוצאים בריב וזו ההזדמנות להכיר יותר לעומק.

"צריך לזכור שיש מקום לרצונות מנוגדים ולאפשר לשנינו למצוא את הדרך המשותפת. אין מי 'צודק יותר' אף פעם ואין אמת אחת".

"כשאנחנו מקבלים את זה שהמצב הזה תקין אנחנו נגרום לכך שהמצב לא יסלים", מסביר הרב פיין.

הוויתור ההרסני והשתיקה הרועמת

בשלב הזה של השיחה עובר הרב פיין ומסביר לעומק איך זוגות עלולים להגיע למצב של אלימות: "שורש האלימות נמצא בתצורה שחייב להיות רק מציאות אחת צודקת. לדוגמה: שהגבר חושב שאין מקום לרצון ולרגש שלה והאמת הבלעדית נמצאת אצלו.

"כשיש מקום לשניים – ואנחנו בהכרח נפגוש את זה שיש חילוקי דעות – נזכור שזה נורמלי בזוגיות. הקבלה של זה מרגיעה ומאפשרת את השלב השני: לראות איך שאנחנו מסתדרים בלי 'מצוקת האלימות'".

"הרי אלימות זו חוסר יכולת להביע את עצמי בצורה אחרת", מסביר הרב פיין, "כאשר אין מוצא לבטא ולבקש בצורה אחרת – יש אלימות".

איך אתה מדבר עם חתנים לפני החתונה על הנושאים הללו?

"אני אומר את שאמרתי כעת", עונה הרב פיין ומוסיף: "אני מנחית אותם על הקרקע. אני אומר להם שיהיו להם חיים וורודים – אבל עם ריבים. נמצא את חילוקי הדעות שבינינו – ונצמח מהם. זוגות שטוב להם יודעים לריב נכון. לא נכנסים לפינות ומאפשרים לשני הצדדים לריב נכון".

לרב פיין יש אמירה חשובה: "מי שחושב שלריב זה לא טוב ולכן כדאי להימנע מכך ולהוביל לוויתורים, כדאי שידע: נטייה לוויתורים לאורך זמן – גורמת למחיקה עצמית. בסוף, בקצה, זה יוצא בהתפרצויות וכעסים.

"ויתור הוא טוב שהוא בא כמתנה – כשאני נותן אותו בשמחה, עם צלופן וסרט מתנה. כשאני מוותר כי אין לי כוח להתעמת ואין לי דרך לפתור את הבעיה – זה שימור של ריחוק וזה מה שעשוי להוביל להסלמה.

"נקודת ההמשך של זה, אם אני לא אלים אבל אני מתכנס ושותק – זה על אותה משוואה.

"מצער לשמוע נשואים שאומרים אנחנו כבר שבוע לא מדברים. לצערנו זה מקרים שאני פוגש בהם. הוא – לכאורה - מרגיש בסדר. הוא לא רב, לא טורק דלתות, אבל הוא או היא מתעלמים. השתיקה הינה רועמת ופוגעת מאוד. להחזיק בבטן משהו שיש לי בליבי עליך – אם לא תסביר מה מכעיס אותך – אתה לא נותן את האפשרות להתמודד עם זה וזה חמור באותה מידה. לכן תמיד חשוב לשתף בצורה מכובדת ולהוציא את מה שיושב על הלב".

כמה נחוץ בדור שלנו לדבר על הנושאים הללו?

"בעיניי מאוד מאוד", עונה הרב פיין, "תקשורת זוגית זה לא משהו שאנחנו נולדים אתו. אנחנו יכולים להיות טובים חברתית, אבל בזוגיות בבית, אנחנו עלולים להיות חסרי אונים. הדרכת חתנים בציבור שלנו הינה הזדמנות מאוד טובה להיכנס לקשר זוגי ממקום של ידע והבנה עם הכלים הנכונים".

כאן הרב פיין מחדד נקודה חשובה שעליה ניתן לכתוב בזהירות ובעדינות הנדרשת. "הרצון להיות ירא שמים וקדוש ועל כן לדרוש ולתבוע, ולהאשים את האישה שהיא צריכה לסייע בנושא גופני אישי - מוטעה. המשפטים של אי נתינה מצידה ו'אני מתמודד לבד' – הרסניים.

"כאשר רוצים קשר זוגי בריא, צריכים לעשות אותו בצורה שלשני בני הזוג יש רצון, שמחה, חשק ונעימות. הרצון שכביכול בא ממקום קדוש להתמודד עם היצרים – עשוי לפגוע בכם".

"לכן", ממשיך הרב פיין ומתווה דרך, "עבודת הקדושה שלך מוטלת עליך, והיא אינה אשמה בהתמודדויות שלך. ובנוסף, תראה אותה גם כן, תבדוק איתה איפה היא ותייצר עבורה מצב של חוויה טובה.

"אני אומר את זה כי אני פוגש הרבה נשואים שטרודים מהבעיה הזאת וגם מדריכות כלות שלצערי עדיין מכוונות כלות לעיתים למקומות הללו של התעלמות מעצמן לטובת התמודדות הגבר עם יצריו. התוצאה של זה נוראה ומייצרת כאב זוגי רב. מבחינתי ההבנה הזאת שעניינים אישיים הם חוויה משותפת זה הדבר הראשון שמונע אלימות. אחרת זה מתדרדר למקום אלים".

אם אתם מרגישים שאתם חווים זוגיות אלימה, צרו קשר עם אחד מהמרכזים הבאים:

• בת מלך - לציבור הדתי והחרדי : 1-800-292-333
• תהל - לציבור הדתי והחרדי: 2511*
• מוקד משרד הרווחה : 118 *מותאם גם למצבי חירום
• מרכזי אלומה: טלפון: עכו - 04-6108486 / בית שמש 02-6279644 *מותאם גם למצבי חירום.