בראשית השבוע התחוללה סערה פוליטית בעקבות תיעוד של שר השיכון יצחק גולדקנופף רוקד בחתונת אחיינו לצלילי השיר "בשלטון הכופרים", סערה רבתית שגררה התנערות והתנצלות מצד השר גולדקנופף.
שבועיים קודם לכן געשו וסערו הרשתות וכלי התקשורת, בעקבות התיעודים מחתונת בנו של ראש הישיבה הגאון רבי שלום בער סורוצקין.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הסערה פרצה לאחר שהזמר אהרל'ה סאמט והזמר זאנוויל ויינברגר, פרצו בשירת הימנון נטורי קרתא, תחת המילים: "ד' הוּא מַלְכֵּנוּ וְלוֹ אֲנַחְנוּ עֲבָדִים, הַתּוֹרָה הִיא אֱמוּנָתֵנוּ וּבָהּ אֲנַחְנוּ מַאֲמִינִים. בְּשִׁלְטֹון הַכּוֹפְרִים אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים, אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים וּבְחֻקּוֹתֵיהֶם אֵין אָנוּ מִתְחַשְּׁבִים, אֵין אָנוּ מִתְחַשְּׁבִים. בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה נֵלֵךְ בָּאֵשׁ וּבַמַּיִם".
כאשר במקום המילים - "ובשלטון הכופרים אין אנו מאמינים" שהבחורים עם ראש הישיבה שרו עם טוויסט קטן במילה - "ובלשכותיהם אין אנו מתייצבים", כשהאלפים מכוונים לגזירת הגיוס המרחפת על עולם הישיבות.
יצאנו לבדוק מהו מקור השיר האלמותי, מי כתב את המילים הללו ומה היה הרקע שבו נכתבו, ומי עומד מאחורי הלחן המקפיץ של השיר? (ספוילר: לא באמת יודעים).
כשנוברים בהיסטוריה המאוד ארוכה של השיר, מגלים במפתיע מספר גרסאות שונות, הן ללחן והן למילים, ואין ראיות חותכות לאי מי מהגרסאות.
מקור המילים:
גירסא מס' 1: רבי אליהו נחום פרוש-גליקמן
על פי חלק מהגירסאות, השיר נכתב על ידי רבי אליהו נחום פרוש (דודו של הרב משה פרוש - סבו של ח"כ מאיר פרוש), שהיה דמות מובילה וחבר הנהלה בנטורי קרתא. כאשר הבית הראשון מצהיר על קבלת עול מלכות שמים, והבית השני מדגיש את אי ההכרה בשלטון מדינת ישראל.
גרסה זו נכתבה בקובץ תורני של קהילת המתמידים, (שהייתה חלק מהיישוב הישן בירושלים), וכן נשמעה מפיו של השופט מישאל חשין - שהיה נכדו של רבי אליהו נחום פרוש.
גירסא מס' 2: הרב אהרון קצנלבוגן
בשיחה עם ההיסטוריון וחוקר ירושלים הרב ישראל גליס, הוא מספר כי המילים המקוריות נכתבו בעיתון 'בחומותינו', ביטאון נטורי קרתא בירושלים עוד בתש"ח, ושויכו לרב אהרן קצנלבוגן, מייסד נטורי קרתא יחד עם הרב עמרם בלוי.
לדבריו, "בהתחלה המילים הללו הסתובבו בין כל מיני אנשים בירושלים וככל הנראה הכוונה הייתה לשלטון הבריטי או כל מיני שלטונות אחרים שיהודים חיו תחתיהם. אבל מעל גבי העיתון השיר הזה הופיע במילותיו ממש ערב הקמת המדינה, כאשר היה פילוג בין נטורי קרתא לאגודת ישראל. באותו הזמן נטורי קרתא הלכו נגד המדינה ואגודה השתתפה בהקמתה אז, ובביטאון 'בחומותינו' הודפסו המילים, שהיו כמסר לאגודה - לומר להם שהם חלק משלטון שאנו, החרדים המקוריים, לא רוצים בו חלק".
כפי שיובא בהמשך, לרבי עמרם בלוי הייתה גרסה משלו, השונה מהגרסה המקובלת, וכוונה ל"שלטון כופרים" ולא "שלטון הכופרים", כלומר לכל הכופרים באשר הם ולאו דווקא "הכופרים" בה"א הידיעה (הציונים).
מקור הלחן
גם על הלחן ישנן מספר גרסאות שונות.
גירסא מס' 1: חובר ע"י האחים טורנהיים בכלא
רבי עמרם בלוי, ממנהיגיה הבולטים של נטורי קרתא, מספר כי הלחן הידוע חובר על ידי שני אחים בשם טורנהיים, חברי נטורי קרתא, שישבו בכלא עם קום המדינה בשנת תש"ט.
בקובץ תורני של קהילת המתמידים נכתב על הלחן כי הוא הולחן על ידי האחים ר' יצחק ור' בעריש טורנהיים שהיו חלק מקהילת נטורי קרתא של רבי עמרם בלוי והיו העצורים הראשונים עם קום המדינה.
וכך נכתב שם: "בגורלם עלה לחבר בבור כלאם את המנגינה המפורסמת על מילות ההמנון של נטורי קרתא, "ה' הוא מלכנו", עליה התבטא רבי עמרם שמנגינה זו היא בבחינת "פתקא משמיא" שהושם בפיהם, בהצביעו על כך שמעולם לא היו מלחינים או קומפיזוטרים וכבר במעצר הראשון שפתח תקופה ארוכה של מעצרים על קדושי ישראל עלה בידם להתאים ניגון מרומם ומלהיב".
לפי חלק מהגרסאות, המנגינה המקורית לשיר הייתה ניגון ויז'ניצאי עתיק, עד שהוחלפה בלחן של האחים טורנהיים, עד היום הזה.
גירסא מס' 2: מנגינה של הרב מאיר שפירא מלובלין
על פי הרב ישראל גליס, הלחן לא קשור לכתיבת השיר, אלא זה חיבור שנעשה מאוחר יותר. לדבריו, זו מנגינה שחיבר הרב מאיר שפירא מלובלין, (ראש ישיבת חכמי לולבין ומי שייסד את לימוד הגמרא בשיטת הדף היומי), שכתב והלחין שירים רבים וגם זו מנגינה שלו, אבל הוא לא חיבר אותה על המילים האלה.
חדי אוזן ישימו לב לדמיון הרב בין המנגינה של השיר, לבין השיר המושר בישיבות בשמחת תורה על המילים "אמת אתה הוא ראשון ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע", כאשר בפזמון צועקים: "מלך גואל ומושיע", הדומה להפליא לצעקה בפזמון: "לקדש שם שמיים".
הגירסאות לשיר
לאורך השנים עבר השיר שינויים קלים, ונוצרו לו מספר גירסאות שונות. להלן חלק מהן:
1. בעיתון החומה של הנטורי קרתא, היה מופיע בשער העיתון השיר בשינוי קל מהגרסה הידועה:
"ה' הוא מלכנו ולו אנחנו עבדים
תורתינו הקדושה - חוקתנו ולה הננו נאמנים
גדולי התורה מנהיגנו ולהם הננו נכנעים
בשלטון מינים וכופרים אין אנו מכירים
למרותם ולממשלם אין אנו נכנעים
חוקותיהם ופקודותיהם אותנו אינם מחייבים".
2. גירסא נוספת שנשמעה מפי רבי עמרם בלוי הייתה זו:
"ה' הוא מלכנו ולו אנחנו עבדים
תורתנו הקדושה חוקתנו ולה הננו נאמנים
בשלטון כופרים אין אנו מכירים
מרותם עלינו אינה חלה
ולממשלתם אין אנו נכנעים
חוקותיהם אותנו אינם מחייבים
על דרך התורה נלך, נלך באש ובמים
לגדל ולקדש, לקדש שם שמים".
3. גירסא נוספת שישנה:
"השֵׁם הוּא מַלְכֵּנוּ וּבוֹ אָנוּ מַאֲמִינִים
הַתּוֹרָה הִיא חַיֵּינוּ וּבָהּ אָנוּ מִתְגַּדְּרִים (או: מִתְפָּאֲרִים).
בְּשִׁלְטֹון הַכּוֹפְרִים אֵין אָנוּ מַאֲמִינִים
וּלְחֻקּוֹתֵיהֶם אֵין אָנוּ נִשְׁמָעִים
בְּדֶרֶךְ הַתּוֹרָה נֵלֵךְ לְקַדֵּשׁ שֵׁם שָׁמַיִם".
הגירסא הליטאית לשיר
ברבות השנים, השיר נדד גם למגזר הליטאי. לקראת הבחירות לכנסת ה-12 בשנת 1988, התמודדה לראשונה מפלגת דגל התורה, אותה הקים מרן הגרא"מ שך זצוק"ל, ובתשדירי הבחירות הושמע השיר "בדגל התורה נלך", המבוסס על הימנון נטורי קרתא.
הרב ישראל גליס מספר כי הוא זה שהשמיע את השיר בפעם הראשונה בבית הרב שך בנוכחות הרב אברהם רביץ (לימים חבר כנסת מטעם דגל התורה) והרב שמואל דויטש, וקיבל אישור לשדר את השיר. בתשדיר הבחירות שהושמע אז ברדיו שר אריאל קוק (דודו של העיתונאי שלמה קוק). הג'ינגל עצמו רשום באקו"ם על שמו של הרב גליס.
בכתבה שפורסמה אז בעיתון 'דבר' מאת נח זבולוני, נכתב כי "אנשי 'נטורי קרתא' בירושלים תובעים זכות יוצרים מהמפלגה החרדית החדשה שהקים הרב ש"ך, בטענה שהמפלגה משתמשת בהמנון הנטורים בתשדירי הבחירות לכנסת".
>> למגזין המלא - לחצו כאן
"סיעת הרב ש"ך", נכתב בכתבה, "אינה משתמשת בטלוויזיה ומסתפקת בתשדירי בחירות ברדיו. השבוע, לפני שהופיע בתשדיר הרב אברהם רביץ, המועמד בראש הרשימה החדשה 'דגל התורה' לכנסת, הושר הימנון' נטורי קרתא, המתחיל במלים: ה' הוא מלכנו... בדרך התורה נלך ובשלטון הכופרים אין אנו מכירים". בג'נגל של דגל התורה סילפו" את המנון ה'נטורים' ובמקום בדרך התורה נלך" שרו בדגל התורה נלך".