שאלה: האם מותר לאשה נשואה ללכת בלי כיסוי ראש בתוך ביתה?
תשובה: הנה הדבר ברור ומפורסם, כי אשה שהיא נשאת לאיש, אסור לה לגלות את שיערות ראשה, ולכן נוהגות הנשים לכסות שיער ראשן במטפחת וכיוצא בזה, בכדי שלא יתראה שיער ראשן מבחוץ. ומצוה מוטלת גם על הבעלים אשר לקחו להם נשים שאינן מכסות את ראשיהן, להרבות עליהם בדברים בכל דרך של שכנוע ופיוס ומתנות וכדומה, בכדי שתאותנה אף הן לכסות ראשיהן כמצות התורה. וכן מי שרואה שאשתו אינה מכסה את ראשה כפי דין התורה, דהיינו שהיא מגלה הרבה משערות ראשה מלפנים ומאחור, עליו לדבר איתה שתקפיד לכסות ראשה כדת וכדין.
ומכל מקום כבר פשט בינינו המנהג שהנשים מגלות מקצת משערות ראשן מלפנים, (כשיעור בערך שתי ס"מ), ויש להן על מה שיסמוכו, והמקפידות לכסות כל שערות ראשן, תבא עליהן ברכה.
ועתה לנדון שאלתינו, אם יש להתיר לאשה ללכת גלוית ראש כשהיא בבית, ואין שם אנשים אחרים, רק בעלה ובניה וכיוצא בזה.
הנה בבית יוסף בחלק אבן העזר (סימן קטו), פסק מרן, שמעיקר הדין יש להתיר לאשה ללכת גלויית ראש כשהיא בביתה עם בעלה, ואין בדבר איסור. ומקור דבריו הוא מדברי רש"י והתוספות והר"ן במסכת כתובות, שכתבו לענין "עוברת על דת יהודית", שהיא אשה הנוהגת בחוסר צניעות עד שמפסידה כתובתה, שאשה שהיא הולכת בגילוי ראש בביתה, אינה עושה איסור כלל. ומרן רבינו הגדול שליט"א בספרו הקדוש טהרת הבית (ח"ב עמ´ קסו) הביא דברי הגאון רבי משה פינשטיין ז"ל, ועוד פוסקים, שעל פי דבריהם משמע שאף בזמן שאין האשה טהורה, הרי היא מותרת ללכת בביתה בגילוי שערות ראשה, ואין בדבר איסור.
וידוע מאמר רבותינו במסכת יומא (מז.), שבעה בנים היו לה לקמחית, וכולם שמשו בכהונה גדולה. ושאלו אותה את קמחית, מפני מה זכית למעלה זו, ששבעה בניך הם כהנים גדולים? (ובנה, רבי ישמעאל בן קמחית, היה מפורסם בדברי הש"ס שם, וכן באבות דרבי נתן ובתוספתא ועוד), השיבה קמחית, "מפני שמעולם לא ראו קורות ביתי קלעי שערי". כלומר, אמרה להם, מעולם לא ראו קירות הבית שלי, את שערות ראשי. ומשמע מכאן שיש מדת חסידות גדולה שלא לגלות את שיער הראש אפילו בבית, ושאשה הנוהגת כן ראויה שיצאו ממנה בנים תלמידי חכמים או כהנים. ולשון רש"י על הגמרא שם, "ראיתי בתלמוד ירושלמי: כל כבודה בת מלך פנימה ממשבצות זהב לבושה, אשה צנועה, ראויה לצאת ממנה כהן גדול הלבוש משבצות זהב".
ובאמת שיש אומרים שאין הדברים כפשטן ממש, שמעולם לא ראו קורות ביתה שערות ראשה, אלא בדרך הפלגה אמרה, שכמעט מעולם לא נתגלו שערות ראשה, אף כי בודאי כאשר היתה רוחצת וכדומה, נתגלה משהו משערות ראשה. וכן כתב בספר מנורת המאור, שאין הדברים כפשטן ממש, רק בדרך הפלגה. ומכל מקום למדנו שממדת חסידות נכון הוא שהאשה תזהר בכיסוי הראש אף כשהיא הולכת בביתה, וכפי שנוהגים האנשים שאינם מורידים את הכיפה שעל ראשם בבית.
ואמנם שיש מרבותינו האחרונים שהחמירו מאד בענין כיסוי הראש אפילו בבית. אולם כתב מרן הרב שליט"א בספרו טהרת הבית (עמוד קסו), שאין הדבר מעיקר הדין, כי עיקר החומרא בדבר היא על פי דברי הזהר הקדוש, שהחמיר מאד בדבר זה. וכן בספר עמק המלך, לרבי נפתלי מורנקפורט, שהיה תלמידו של רבינו מנחם עזריה מפאנו לפני כשלש מאות וחמישים שנה, כתב שאשה שהיא הולכת בגילוי ראש בביתה, גורמת רעה גדולה לבית שלה, מפני שעל ידי גילוי השערות של האשה מתרבה מדת הדין בבית. ועוד כתב בזה דברים אחרים על פי דרכי המקובלים.
ועל כן לסיכום: מעיקר הדין אין האשה צריכה ללכת בביתה עם כיסוי ראש. וממדת חסידות כתבו כמה מרבותינו האחרונים שהאשה תכסה את ראשה גם בבית, בפרט בזמן שכל בני הבית מצויים שם, שיש בזה מדת צניעות נכונה, והנזהרת בזה קדוש יאמר לה, שמשפיע רוב טובה על כל בני ביתה.
הצגת כל התגובות