המונח פוליטיקלי קורקט במקורו מביע התנהלות ושימוש בשפה מכבדת כדי למנוע תחושה של עלבון או הרגשת נחיתות.
התובנה הבסיסית לגישת הפוליטיקלי קורקט היא כי השפה יוצרת מציאות וממילא ששימוש במילים "קשות" עשויות ליצור אווירה שלילית ותחושה לא נעימה [במאמרים בשבועות הקודמים ניתנה התייחסות לחשיבות הרבה שבדרך ההתבטאות ועל השפעותיה].
כך לדוגמא שפת הפוליטיקלי קורקט תציע לתאר את הגורם שמעסיק עובדים באמצעות המונח "מעסיק" ולא באמצעות המונח "מעביד" שכן במונח "מעביד" יכולה להיות איזו משמעות של עבדות או כפיה.
לא רק מילים או ביטויים, אלא גם מסרים יכולים ללבוש כיסוי של פוליטיקלי קורט, כך ניתן לפגוע בזולת או להטיח בו עלבון תוך הסתרת הדברים מאחורי אמירה הומוריסטית או שימוש בלשון של סגי נהור, סרקזם ומניפולציות תקשורתיות דומות.
לאור האמור עולה השאלה האם כדאי לעשות שימוש בטכניקה של פוליטיקלי קורט במסגרת ניהול הליכי משא ומתן מסחריים או הליכי משא ומתן לפתרון מחלוקת כאשר המצדדים בשימוש בטכניקה יטענו כי באמצעותה ניתן להעביר מסרים קשים מבלי לפגוע באווירה החיובית של המשא ומתן.
קְצַר-אַפַּיִם, יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת, יִשָּׂנֵא (משלי יד יז)
הגר"א מבאר כי איש מזימות ששלמה המלך מתאר בפסוק הוא אדם שמנסה לרמות את חבריו, אך הרמאות לא עולה בידו וחבריו מפתחים כלפיו תחושה של ריחוק ושנאה.
הסיבה שהרמאות לא מצליחה נובעת מכך שליבו של האדם מרגיש את מה שאִישׁ המְזִמּוֹת חושב ולכן למרות שמחשבות שאִישׁ המְזִמּוֹת הינן צפונות ונסתרות מן העין, הלב של הזולת מרגיש את המחשבות והוא חש באיזו אי נוחות בקשר שלו עם איש המזימות.
וז"ל הגר"א: " .... אבל המרמה יחשוב מחשבות רעות בליבו ולא יגלה לחוץ מחשבתו, ואף על פי כן יִשָּׂנֵא אף שאין אדם יודע מה שבליבו של אדם, ישנא, כי כמים הפנים אל הפנים.
לאור האמור עולה המסקנה האופרטיבית כי ככל שאדם חושב על חברו טוב וחסד אזי חברו מרגיש זאת ומגלה גם הוא חזרה רחמים וחסד וכן להיפך ככל שאדם חושב על חברו דברי גנות ומחשבות שליליות אזי החבר מרגיש זאת ומגלה חזרה גם הוא יחס קר ומרוחק.
רעיון זה בא לידי ביטוי בפסוק נוסף בספר משלי "כמים הפנים לפנים, כן לב האדם לאדם" (משלי כז, יט).
ומבאר הגר"א: "כמו המים שמראים פני האדם כפי שמראה עצמו למים, אם יעקם פניו גם המים יראו כן,
כן לב האדם לאדם – אם ליבו טוב לאדם, אותו אדם גם כן טוב עימו, אף שאינו יודע ליבו".
מן האמור ניתן להסיק כי שימוש בטכניקת פוליטיקלי קורקט אשר נועדה להסתיר מחשבות לב שליליות בסופו של דבר לא תצליח וזאת משום שבן השיח או הצד שכנגד למשא ומתן ירגיש את תחושות הלב למרות ההסתתרות מאחורי מילים יפות או מאחורי מניפולציות של הומור, לשון סגי נהור וכדומה.
ניתן להביע גילויי נחמדות וסימפטיה, אך אם יש בהם זיוף ושקר, הזולת ירגיש זאת וממילא שהשימוש בטכניקה במצבים אלו במוקדם או במאוחר לא יניבו את התוצאה הרצויה, אלא להיפך השימוש בטכניקה רק כדי להביע גילויי נחמדות באופן חיצוני לחלוטין ללא זיק של אמת, תייצר אצל הצד שכנגד במשך הזמן תחושה לא נעימה של הפעלת מניפולציה וניסיון הסתרה.
לעומת זאת ככל שהשימוש בטכניקה נועד באמת ליצור אווירה טובה המלווה גם במחשבות טובות על הזולת, ולכל הפחות איזו מחשבה טובה מסוימת אזי שהשימוש בטכניקה יכול לסייע ליצור בסיס למשא ומתן נכון שיביא לתוצאות.
יובהר, אין להסיק מהדברים כי יש למחוק מחשבה של ביקורת על הזולת או למחוק מחשבה שהזולת נהג שלא כהגון, אדברה ההיפך הוא הנכון יש מקום לביקורת או להטחת טענה כי נעשה עוול ומרמה ובעז"ה במאמרים הבאים נלמד כיצד מביעים מחשבות אלו,
אך השימוש בטכניקת הפוליטיקלי קורט רק כדי להסתיר מחשבות שליליות ומבלי שתהיה איזו מחשבה טובה או כוונה כנה להביא לשלום או פתרון, הרי שלא תהיה לה אפקטיביות של ממש וזאת משום שהלב של הזולת ירגיש את המרמה והצד שכנגד לא יחוש באווירה החיובית נוכח טכניקת הפוליטיקלי קורקט.
למעלה מכך, מלבד תחושת הלב כפי שמתואר בספר משלי ובביאור הגר"א, גם הפנים עשויות להסגיר את הלכי הרוח של הזולת וממילא שיהיה קשה להסתיר את המחשבות השליליות למרות המילים היפות.
הרמח"ל בספרו דעת תבונות (המצבים השונים של היחס בין גוף ונשמה אות פו) מבאר כי בפני האדם ניתן לראות חיבור של גוף ונשמה, קרי למרות שפני האדם הם גוף בכל זאת הם יכולים לחשוף את המתחולל בנשמה ולהסגיר את צפונות הלב.
עניין זה עמוק וקצרה יריעת מאמר זה כדי להביא את הסברם הרחב של הדברים, אך לשם הצגת המושג באופן עקרוני להלן ציטוט חלקי מדברי הרמח"ל:
אם תדקדק דקדוק עמוק על הבנין הזה של האדם. כי הנה מלבד הדמות של הגוף בתבניתו, ומלבד הנשמה שבו בצורה אשר לה, הנה יש דבר אחד נמצא מהתחברות שניהם - הוא זיו הפנים.... ולא עוד, אלא שמחשבת הלב נראות בו... פנים שוחקות, פנים זועפות, פנים מסבירות - כולם עדיהם המה של המחשבות הנסתרות בקירות הלב. ואין הזיו הזה נמצא לא לנשמה בפני עצמה, כי הרי זיו של גוף הוא ולא לגוף בפני עצמו, כי אין לגוף זיו זה בלא הנשמה אבל הוא הדבר הנולד מחיבור הנשמה והגוף ביחד..."
נוכח המתואר הרי שעשיית שימוש בטכניקה של פוליטיקלי קורקט רק כדי להסתיר מחשבות שלילות עשויה לנחול כישלון שכן פעמים והזולת יוכל לזהות אצל בן שיחו המנהל עימו משא ומתן אי התאמה בין המסר המועבר במילים לבין המסר שעולה מהפנים שלו.
יוער כי זיהוי של מסר שקרי באמצעות תחושת הלב [כמים הפנים לפנים] נעשית באופן טבעי יותר מאשר ניתוח הבעות הפנים ופיענוח המתחולל בליבו של הדובר, אך לא אחת הבעות פנים הן בלתי נשלטות והן עשויות להסגיר או לכל הפחות לעורר חשד על אמירות של אחד בפה ואחד בלב.
לסיכום: שבוע שעבר הגדרנו כי תקשורת בין אנשים היא איננה תקשורת בין גוף אחד לזולתו אלא היא העברת מסרים בין נשמה אחת לרעותה שכן האדם איננו גוף של בשר ודם אלא האדם הוא הרוח והנשמה המפעמת בו.
השבוע במאמר זה התובנה מקבלת הרחבה ומימד עומק נוסף, הלב מרגיש את מחשבות ליבו של הזולת [כמים הפנים לפנים כן לב אדם אל האדם] וכן הפנים מביעות את המתחולל בליבו של הדובר או הנושא ונותן.
לתגובות stern1416@gmail.com