מצוי כי צדדים להליך משא ומתן אשר צלחו את מכשולי הליך המשא ומתן לכל אורכו ומגיעים אל קו הסיום עם הסכמות עקרוניות, מוצאים עצמם לפתע "רגע" לפני החתימה מתמודדים עם סירוב בלתי מוסבר של אחד מהצדדים לחתום על ההסכם.
מצבים אלו משותפים הן להליכי משא ומתן לפתרון מחלוקת והן להליכי במשא ומתן מסחרי ובנקודה זו עולה השאלה מדוע לאחר שהצדדים הגיעו להסכמות והתגברו על קשיים לפתע מתרחש שינוי ומתגלית התנגדות לקיום ההבנות באמצעות חתימה על הסכם.
לצד המענה על השאלה מדוע הקריסה עשויה להתרחש, מתברר כי בהבנת התהליך הנפשי המתחולל אצל הצדדים רגע לפני החתימה, יש כדי לסייע בריפוי בכלל ובריפוי הפגיעה ותחושת הכעס על הצד שחוזר בו בפרט.
המאמר יתייחס לנקודה מהותית אשר עשויה גם לפתוח צהר אל עולמו הפנימי של האדם, לא רק במישור הליכי המשא ומתן. הדברים הם מורכבים ולא ניתן במאמר קצר לבאר את מלוא עומקם ועל כן המאמר יציג כמה מקורות מדברי הראשונים ופוסקי ההלכה כדי להצביע על הרעיון באופן כללי.
הרמב"ם בהלכות יסודי התורה (פרק ד הלכה א) מבאר כי חלקי הבריאה בנויים מארבעה יסודות שהם: אש, מים, רוח ועפר " ארבעה גופים הללו שהם אש ורוח ומים וארץ הם יסודות כל הנבראים למטה מן הרקיע...."
אין במאמר קצר זה כדי להסביר את עומקם ועניינם של היסודות ועל כן לצורך הבנת מאמר נניח כי היסודות אש מים רוח ועפר הינם כוחות המבטאים יכולות ואיכויות.
האור החיים (בראשית פרק ו פסוק ה) מבאר כי בכל נברא מצויים כל ארבעת היסודות אלא שיש יסוד אחד שהוא דומיננטי יותר: "... אכן כוונת הכתובים הוא להיות כי האדם הוא מורכב מד' יסודות אש, רוח, מים, עפר והם בהדרגות, הדרגה הפחותה שבד' הוא העפר כי הוא עכור וגס מכולם, למעלה ממנו יסוד המים, למעלה ממנו יסוד האש, למעלה מהאש יסוד הרוח, שהוא הרוחני שבכולן, ותמצא כי כל הנבראים שבעולם הגם שכולן מד' יסודות בראם עם כל זה כל בריה עיקר בניינה מיסוד א' והוא יסוד היסוד והג' סניפים לו..."
באמצעות ארבעת היסודות והכוחות שהם מבטאים על האדם לעבוד את הקב"ה ולקיים את תכלית חייו כאן בעולם הזה וכדברי הערוך השולחן (או"ח סימן א סעי' טז) המבאר את המשנה במסכת אבות(פרק ה משנה כ) : "יהודה בן תימא אומר, הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי, וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים."
ומבאר ערוך השולחן (אורח חיים סימן א סעיף טז) : " ולענ"ד נראה שמפני שהאדם מורכב מד' ראשי יסודות אש, רוח, מים, עפר, ואמר עז כנמר נגד יסוד האש שהוא עז הרבה וקל כנשר נגד יסוד הרוח שהוא קל מאד רץ כצבי נגד יסוד המים שהם ברצוא ושוב וגבור כארי נגד יסוד העפר שהוא חזק וקשה והכוונה שישתמש בכל יסודות הגוף רק לעניני הבורא יתב' ולא בעניני עוה"ז."
בתורת המוסר הורחב ההסבר אודות הכוחות והיכולות שארבעת היסודות מבטאים וכדלהלן:
יסוד האש אחראי על הכעס והגאווה.
יסוד המים אחראי על כמיהה לתענוגות
יסוד הרוח אחראי על הדיבור, ההתפארות והליצנות.
יסוד העפר אחראי על מידת העצלות והעצבות.
הדברים הובאו בתמצות רב, אך מפירוט המידות שכל אחד מהיסודות אחראי עליו ניתן להסיק כי אדם שלצורך ההמחשה, יסוד העפר דומיננטי אצלו [כפי שביאר האור החיים לעיל כי בכל נברא יש יסוד דומיננטי יותר ויסודות דומיננטיים פחות] הרי שהוא ייטה לעצלות ולכבדות.
כנגד תכונה זו האדם יידרש להפעיל את מידת הגבורה [גיבור כארי כפי שביאר הערוך השולחן לעיל] ולהתגבר על העצלות והכבדות, זו עבודת חיים המצויה והנוגעת בשורש הווייתו של האדם הנ"ל.
במשך ימי חייו הוא ייטה לכבדות ופעמים שיצליח להתגבר יותר ופעמים שייכשל ויצליח להתגבר פחות וממילא שדרך עלייתו של האדם הנ"ל בעבודת ה' תחייב אותו להתמודד עם העצלות וזאת בניגוד לאדם אחר שיש בו דומיננטיות של אש וממילא הוא סוער ונמרץ ואיננו סובל מעצלות אלא ממידות ותכונות אחרות כגון כעס אימפולסיביות וכוד'.
מתברר כי במסגרת הליכי המשא ומתן העצל מהדוגמא שלעיל יכול להסכים לכל מיני התחייבות שכן באופן רציונאלי הוא מבין שיש לבצע פעולות מסוימות הנוגעות לעניין המשא ומתן אך "ברגע האמת" בנקודה בה האדם מרגיש כי הוא נוטל על עצמו מחויבות ועליו להפעיל הלכה למעשה את מידת הגבורה, לפתע הוא מרגיש [בתת המודע או אף במודע] את הקושי שבהתגברות, הוא כמעט וחווה בתחושה של ממש את הקשיים העתידיים וממילא האדם קורס אל תוך עצמו, הוא עשוי לחוש מעין השתתקות ובאופן מעשי אותו אדם לא יצליח לחתום על ההסכם למרות ההסכמות שהושגו.
בנקודה בה מזהים פער משמעותי בין ההבנות וההסכמות לבין היכולת המעשית לחתום ולהתחייב, היא הנקודה שבסבירות גבוהה מתעורר בה הכוח של אחד מהיסודות הדומיננטיים אצל הצד שמתקשה לחתום ולהתחייב.
מנגד אנו נדרשים להתייחס אל הקושי של אותו אדם כאל סוג של נכות, ברור כי למרות התסכול מקריסה אפשרית של הליך המשא ומתן, תחושת הכעס [האסורה והמזיקה רוחנית] לא תתעורר אל מול אדם נכה אשר סובל מלקות נפשית.
ההבנה כי אדם בנוי מארבע יסודות אשר התמהיל שלהם מרכיב את האישיות המיוחדת של כל אדם מביאה עימה את היכולת להכיל ולהתבונן אל תהליכים נפשיים פנימיים של הצד שכנגד [או שלנו] ומצד אחד לתת תגובה מעשית כגון להפעיל לחץ, לוותר וכדו', הכול לפי העניין, ומנגד להתייחס אל הסיטואציה המתסכלת של קריסת המשא ומתן במעט יותר הבנה ועם קצת יותר שיווין נפש.
אירוע הקריסה והחזרה מההבנות הוא מציאות, אך ההתייחסות שלנו אל האירוע תלויה בנו ובהבנות שלנו את התהליך ואת ההתרחשויות הפנימיות בנפשו של הצד שכנגד ובכך נוכל לנטרל תחושות פנימיות שליליות ולהפנות משאבים נפשיים להתמודד באופן נקי ורציונאלי עם אירוע קריסת המשא ומתן.
לתגובות: stern1416@gmail.com