אנחנו מציינים החודש שנה להתפרצות הקורונה ובמקביל, עדים להצלחת החיסון וחוזרים במעט לשגרה. אבל הנה החלק המסובך בסיפור: האם מוקדם מדי לפנטז על חיים רגילים? טס בריגהאם, פסיכותרפיסטית, אומרת שאופטימיות (בתוספת קצת ריאליזם) היא קריטית בזמנים כאלה. "לא מומלץ לחיות 'בפנטזיה' כל הזמן, אבל כן בריא לחשוב על העתיד בצורה חיובית ומרוממת", היא מסבירה. "אם אתם כל הזמן דואגים וחוששים ממה שהולך להשתבש, החיים הנוכחיים שלכם ירגישו חסרי תקווה". ספרי לנו על זה.
אבל מי שמפנטז עתיד בהיר יותר, מה החלומות שלו אומרים עליו? "כל אחד חווה את המגפה בצורה אחרת, כך שכל מה שאדם חושק בו, מבוסס על מה שחסר לו בתקופה זו", מוסיפה בריגהאם. "לדמיין כרגע, כשאתם עדיין לא חיים באופן נורמטיבי, לא רק יסייע לכם להרגיש מלאי תקווה, אלא גם להבין באמת מה גורם לכם להיות מאושרים ומה אתם צריכים יותר (ופחות) בחיים שלכם".
אז הנה, ארבע מפנטזיות הפוסט-קורונה הנפוצות ביותר ומה הן באות לספר.
1. "אני רוצה להזמין בייביסיטר, מבלי שאצטרך לחשוב לעשות לה בדיקת קורונה"
הסבר הפנטזיה: "האישה הזו רוצה קלות ונוחיות", אומרת בריגהאם. "היא חושקת אפילו בדבר קטן כמו להזמין שמרטפית, כדי להיות פשוט חופשיה וחסרת פחד". אצל הורים, במיוחד בזמן המגפה, רשימת המטלות אינה נגמרת ומכיוון שהם תמיד מציבים את צרכי ילדיהם לפני אלו שלהם, הקורונה הוסיפה קושי חדש. "האישה הזו רק רוצה לצאת לבד או עם בעלה, בלי לחשוש שהיא מסכנת את משפחתה או עושה משהו לא בסדר שעלול לפגוע בה", מוסיפה בריגהאם.
2. "אני רוצה שבני יוכל לחבק את סבתו... את מי שהוא לא ראה יותר משנה!"
הסבר הפנטזיה: זהו אחד מכאבי הלב הגדולים ביותר של המגפה - ההפרדה מהמשפחה והאנשים שיקרים לנו, בשם שמירה על בטיחותם. פנטזיה זו עוסקת במיוחד בצורך בקשר עמוק יותר, לא רק לעצמנו, אלא גם לילדינו. אבל יש בה גם מעבר לזה. "המגיפה אילצה את כולנו להתעמת עם המוות ולהכיר בכך שאנשים יכולים להיעלם ללא אזהרה", אומרת בריגהאם. "אדם זה רוצה להביע את אהבתו וחיבתו לאנשים החשובים לו, בטרם יהיה מאוחר מדי".
3. "אני רוצה לצאת לחופשה מפנקת עם חברות"
הסבר הפנטזיה: שורה תחתונה: האישה הזו זקוקה להפסקה. המגיפה דחקה אותנו לקצה והדבר היחיד שאנחנו יכולים לדמיין הוא רגע בו נוכל סוף סוף (סוף סוף!) להתנתק, מסבירה בריגהאם. הפנטזיה הזו מדברת גם על הלחץ המופעל על מערכות יחסים כרגע - או על כל מי שאנחנו חיים איתו - בתקופה זו. "לא משנה כמה אתם אוהבים את בן / בת הזוג שלכם, אתם צריכים קצת זמן לבד אחרי כל זה", אומרת בריגהאם. "מן הסתם, מטרתנו היא להגיע למקום שגורם לנו להרגיש רגועים, נינוחים ומרוכזים, מבלי שאף אחד בסביבה ישאל או ידרוש מאיתנו דבר".
4. "אני רוצה להיכנס למסעדה עם החברים הכי קרובים שלי ופשוט, ובכן, לבכות"
הסבר הפנטזיה: שוב, המגיפה השפיעה רבות על בריאות הנפש שלנו. אדם זה רק רוצה שישמרו עליו ונמאס לו לדאוג לאחרים, אומרת בריגהאם. "הוא הגיע לקיבולת המקסימלית שלו ולא נותר לו מה לתת", היא מוסיפה. פנטזיה כזו מדברת על המחיר הרגשי שנגבה מאיתנו בתקופה זו. "אנו צריכים מישהו אחר שיחזיק את הרגשות שלנו, אפילו רק ליום אחד".