במשך עשורים רבים חוקרים פסיכולוגיים ותיאורטיקנים מהתחום הקוגניטיבי הבחינו בתופעה מעניינת: בני אדם נוטים להפגין עניין רב יותר באירועים שליליים מאשר באירועים חיוביים, אפילו כאשר אלה האחרונים הם משמעותיים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
תופעה זו, המכונה "הטיית השליליות" (Negativity Bias), נחשבת לאחת ההטיות הפסיכולוגיות החזקות ביותר שמעצבות את הדרך שבה אנו קולטים, מפרשים וזוכרים מידע.
מהי הטיית השליליות?
הטיית השליליות מתארת את הנטייה של בני האדם להעניק משקל רב יותר למידע שלילי מאשר לחיובי. כלומר, אנו מגיבים בעוצמה גדולה יותר לאובדן מאשר לרווח, מייחסים חשיבות רבה יותר לביקורת מאשר לשבחים, ולעיתים קרובות זוכרים חוויות שליליות לאורך זמן רב יותר מאשר חוויות חיוביות (Baumeister et al., 2001). זהו דפוס התנהגות שזוהה במחקרים רבים ומצטבר ממגוון תחומי מחקר, לרבות פסיכולוגיה חברתית, נוירולוגיה וכלכלה התנהגותית.
מקורות אפשריים להטייה
מקור מרכזי של הטיית השליליות טמון במנגנוני הישרדות. במשך שנים, המוח האנושי התפתח בסביבה שבה תגובה מהירה לסכנה הייתה קריטית להישרדות. בעבר, איומים כגון טורפים, מחלות או רעב דרשו קשב מוגבר ותכנון מיידי. בעוד שמידע חיובי (כמו מקור מזון זמין) היה חשוב, הוא לא דרש את אותה תשומת לב חדה ומהירה כמו איום פוטנציאלי לחיים (Rozin & Royzman, 2001). גם כיום, התגובות שלנו למידע שלילי הן מהירות ואינטנסיביות יותר. מחקרים בפסיכולוגיה ניסויית הראו שגירויים שליליים, כמו תמונות מעוררות פחד או כעס, מפעילים בעוצמה רבה יותר את האמיגדלה (חלק במוח הקשור לעיבוד רגשות) בהשוואה לגירויים חיוביים (Cacioppo et al., 1997). התוצאה היא זיכרונות חזקים יותר מאירועים שליליים ונטייה להעריך מצבים על סמך ההיבטים המאיימים או הבעייתיים שבהם
אגב נציין לכך שכבר בחז"ל מצינו את זה שפעמים וגוף האדם מותאם לסביבה בה הוא גדל, כמו המעשה הנודע בהלל הזקן אשר היה אדם שניסה להקניטו כל דרך שיכל. הלך ושאל אותו שלוש שאלות: "מִפְּנֵי מָה רָאשֵׁיהֶם שֶׁל בַּבְלִיִּים סְגַלְגַּלִּים?" ענה לו הלל: "מִפְּנֵי שֶׁאֵין לָהֶם חַיּוֹת פִּקְּחוֹת". שאל "מִפְּנֵי מָה עֵינֵיהֶם שֶׁל תַּרְמוֹדִיִּים תְּרוּטוֹת?" ענה לו: "מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין הַחוֹלוֹת". ולבסוף שאל "מִפְּנֵי מָה רַגְלֵיהֶם שֶׁל אַפְרִיקִיִּים רְחָבוֹת?" והשיב לו: "מִפְּנֵי שֶׁדָּרִים בֵּין בִּצְעֵי הַמַּיִם". (שבת ל ע"ב) ואם בחיצוניות כך, בפנימיות על אחת כמה וכמה.
דוגמאות היסטוריות להטיית השליליות
1. חטא המרגלים: דוגמא ראשונה להטיית השליליות, שאולי לה השלכה הקשה מכל יתר הדוגמאות שלהלן, היא בסיפור חטא המרגלים בפרשת שלח לך (במדבר י"ג–י"ד). המרגלים ששלח משה לתור את הארץ חזרו עם עדויות שליליות ותיאורים מפחידים על העם היושב בארץ ועל הערים שבארץ כנען. למרות שהיו ביניהם גם בשורות טובות כמו פירות הארץ שהביאו עימהם המרגלים, פירות המתוארים בחז"ל כגדולים בצורה שלא נראתה עד אז בשום מקום אחר, הדיווחים השליליים שהביאו המרגלים הותירו את חותמם וגרמו לבני ישראל לבכות בכייה לדורות בליל תשעה באב. חטא המרגלים הוא אירוע מכונן שממחיש כיצד מסר שלילי אחד יכול להטות את רוח העם כולו ולגרום לו להתרחק מאמונתו ומתקוותו ואף להרחיק את קץ גאולתו השלימה.
2. התגובה לדיווחים על מגיפות: מגיפות לאורך ההיסטוריה (דוגמת הדבר השחור במאה ה-14 או השפעת הספרדית בראשית המאה ה-20) עוררו תשומת לב ציבורית נרחבת, לעיתים אף מעבר לממדי ההשפעה המיידית שלהן. במקרים רבים, הדיווחים המוגזמים על מספר המתים או סיפורים דרמטיים על סבל אישי זכו ליותר הדהוד מאשר דיווחים על קהילות שהתאוששו או הצליחו לבלום את ההתפשטות.
3. חדשות פוליטיות במאה ה-20: בזמן המלחמה הקרה, העיתונות והתעמולה הדגישו תדיר את הסכנה של עימות גרעיני. בעוד שהיו גם ניסיונות דיפלומטיים משמעותיים ושיתופי פעולה מדעיים בין ארצות הברית לברית המועצות, החדשות השליליות על איומים הדדיים ומרוץ החימוש תפסו את עיקר תשומת הלב.
4. אירועי כלכלה גלובליים: קריסות בשוקי ההון—כגון השפל הגדול של שנות ה-30 או המשבר הפיננסי ב-2008 שבו היה משבר כלכלי גדול מאין כמותו, כדוגמת קריסת בית ההשקעות 'להימן ברדרס' כשהוא עם חובות של כ-613 מיליארד דולר ונכסים בשווי כ-639 מיליארד דולר. הקריסה, שנגרמה מחשיפה לשוק הסאב-פריים, היתה הגדולה בהיסטוריה והפכה לסמל של המשבר הפיננסי דאז. כל אלו משכו יותר סיקור עיתונאי והטביעו חותם חזק יותר בזיכרון הציבורי מאשר תקופות של צמיחה כלכלית שקדמו להן, אף שהיו תקופות בעלות הצלחות גדולות עוד יותר מאשר תקופות המשבר. אפילו היום, משקיעים ומדינות נוטים יותר להתמקד בסיכונים, כמו פשיטות רגל או אינפלציה, במקום בהזדמנויות להשקעה או חדשנות.
השלכות של הטיית השליליות
להטיית השליליות ישנן השפעות נרחבות על הדרך שבה אנו צורכים מידע, מקבלים החלטות ומבינים את המציאות. למשל, היא יכולה להוביל לפסימיות מיותרת, להימנעות מסיכונים מבוקרים ולתחושת לחץ תמידית. במחקרים גם נמצא שהיא משפיעה על יחסים בין-אישיים, כאשר ביקורת או הערות שליליות נתפסות כמשמעותיות ומכריעות יותר לעתים קרובות משבחים והכרה חיובית. נסו בעצמכם לבדוק את זה, מה אתם זוכרים יותר מעברכם? אנשים שחלקו לכם שבחים או את אלו שפגעו בכם פגיעה קשה? בדרך כלל התשובה היא ברורה, ותעיד על כך העובדה שחברויות אמת הקיימות שנים רבות וכוללות טובות הדדיות לאין ספור, נמחקות בין לילה לאחר שפורצת מריבה בין הידידים, הכל נשכח כלא היה.
סיכום
הטיית השליליות היא תזכורת לכמה עמוקות מושרשות הדפוסים ההתנהגותיים שלנו. בעידן שבו חדשות שליליות מופצות במהירות ובנפח גבוה יותר מתמיד, כדאי להיות מודעים לתופעה ולשאול את עצמנו: האם אנו מגיבים למידע באופן שמועיל לנו, או שמא אנו נשבים בהטיית השליליות באופן שמעוות את תפיסת המציאות שלנו? המודעות ושימת הלב לזה, כמו להרגלים ודפוסים מנטלים רבים, יכולים להביא את האדם להסתכל במבט אמיתי יותר על המציאות ולהימנע מלילך שבי אחר ההטיות המוטמעות בדרכי החשיבה שלו.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
כמו כן, עצה נוספת אותה אנו מיישמים בכל יום פעמים רבות אך לא תמיד מתוך שימת לב היא ההודאה. יהודי כשהוא קם פותח באמירת 'מודה אני', ממשיך בברכות השחר ושאר סדר תפילת שחרית ועד ל'עלינו לשבח', כשהכל הוא שרשרת הודאה ארוכה, מי שיתבונן בזה, וביתר ברכות ותפילות שביום, יוכל לאמץ לעצמו מבט של אסירות תודה ולהימנע ממבט שלילי על חייו, שינוי מבורך לכל הדעות. שנזכה.
מקורות עיקריים:
Baumeister, R. F., Bratslavsky, E., Finkenauer, C., & Vohs, K. D. (2001). Bad is stronger than good. Review of General Psychology, 5(4), 323–370.
Rozin, P., & Royzman, E. B. (2001). Negativity bias, negativity dominance, and contagion. Personality and Social Psychology Review, 5(4), 296–320.
Cacioppo, J. T., Cacioppo, S., & Gollan, J. K. (1997). The negativity bias: Conceptualizing the puzzle and exploring applications. Annual Review of Psychology, 48, 1–26.
להערות, הארות ובקשות ניתן לפנות במייל avishai@kikar.co.il