טור פסיכולוגי

שינה - זמן להשקעה עצמית | מה קורה כשאנחנו נרדמים?

בזמן השינה לא רק הגוף נרגע ומצמצם את פעילותו אלא גם הנפש. כל מערכות ההגנה שמכסות את הרצונות החשקים והפחדים שלנו שוקטים ואז יש זמן לנפש לדבר איתנו ללא סינונים ומתווכים | טור פסיכולוגי מאת יוסי רוט ומנחם אליטוב (אימון אישי)

כריות שינה (צילום: shutterstock)

כמה נעים לישון. כולנו מייחלים לשקוע באותם רגעי חסד מתוקים, של ממלכת השינה. לשוט אל מחוזות האינסוף של רגיעה בריחה ואגירת כוחות מחודשים.

השינה היא חלק משמעותי בחיינו ותופסת בו שטח נרחב. למעשה רובינו נבלה כמעט חצי משנות חיינו בשינה עריבה.

אבל למה בעצם אנחנו צריכים לישון? אם נעביר יממה אחת ללא שינה הגוף מיד יפעיל את כל פעמוני החירום ויסמן לנו שהוא נכנס למצב מצוקה. אבל לא ברור במבט ראשון מהיכן נובעת המצוקה?

השחקן המרכזי המח

כאשר התחילו לחקור את משמעות השינה שמו לב לתופעה חריגה: בעוד הגוף כולו נכנס למצב של הרפיה ושחרור. איבר אחד רוכש פעילות ועובד כמרקחה - המח. עובדה זאת הובילה למסקנה שכנראה התהליכים שעוברים על הגוף בזמן השינה קשורים אליו במיוחד.

החוקרים החליטו להתמקד בתהליכים שעוברים על המוח בזמן השינה, הם הזמינו אנשים לישון במעבדות מיוחדות, הלבישו עליהם חיישנים ייחודיים וערכו מדידות שונות שניטרו את פעילות המוח.

התגלית שלהם הייתה מדהימה - פעילותו התקינה של המח דורשת תהליך של חילוף חומרים בו תאי המוח צוברים אנרגיה מסוכר וחמצן. אולם, התהליך של חילוף החומרים שוחק את המערכת ופוגע בתשתיות המוח לאורך זמן. כך הגיעו החוקרים למסקנה  שהשינה נועדה לאפשר למרכז הפיקוד של הגוף לצמצם את פעילות חילוף החומרים שלו ולעסוק בטיפול עשרת אלפים למערכות המח השונות.

תגלית שופכת אור על החשיבות הקריטית של השינה. אף אחד מאיברי הגוף אינו זקוק לריענון הכוחות שנצבר במהלך השינה - כל עוד תדאגו לגוף לאספקת הדלקים שהוא צריך כדי לפעול הוא יעבוד כמו מכונה משומנת-  אבל כל אברי הגוף יאותתו לנו על המצוקה במפקדה הראשית של הגוף שדורשת טיפול דחוף.

אולם אם כל הכבוד לגילוי הביולוגי המדהים, חייבת להיות לשינה משמעות עמוקה יותר שקשורה במהלכי הנפש של האדם.

כשההגנות יורדות

כמה שהשינה היא רכיב טריוויאלי וקורית באופן טבעי. בעצם קורה כאן דבר דרמטי שלא לומר הזוי ופרדוקסלי. המודעות שלנו שמגדירה את מי שאנחנו פורחת ונעלמת ללא הודעה מוקדמת.

זיגמונד פרויד - אבי הפסיכואנליזה - היה הראשון שבנה מודל פסיכולוגי סדור שמתחשב ברכיב הלא מודע של הנפש והשפעתו על חיינו. אולם, אליה וקוץ בו. אם מדובר ברכיב לא מודע כיצד ניתן לפרש אותו?

לאחר עיסוק רב בשאלה הוא מצא פתרון - השינה.

בזמן השינה לא רק הגוף נרגע ומצמצם את פעילותו אלא גם הנפש. כל מערכות ההגנה שמכסות את הרצונות החשקים והפחדים שלנו שוקטים ואז יש זמן לנפש לדבר איתנו ללא סינונים ומתווכים.    

כל הדתות והגישות הרוחניות עוסקות במתן פשר רוחני למסתורין ולסמלים המופיעים בחלומות. להבדיל - גם היהדות מקדישה לכך פרקים נרחבים בספר בראשית. פרויד לקח את נקודת המוצא שהסמלים המופיעים בשפת החלום מדבררים לנו עולם שלם של מסתורין. אך לא רק על אידאות רוחנֺיות ומהלכים שמימיים, אלא קודם כל על עצמינו.

לא בכדי, אנשים שסובלים מטראומה וסיוטים פוגשים את סבלם במיוחד כאשר הם מנסים לישון. מערכות ההגנה הנפשיות שלהם דרוכות ורגישות ומסרבות לאפשר לאדם לכבות את הסנסורים ולבטל את מגדלי השמירה שנועדו להגן עליו.

פרויד יישם את המודל הזה בשיטת הטיפול שלו כדרך לנסות ולחדור למשעולי התת מודע של המטופל. הוא עודד את מטופליו לספר לו על החלומות שפוקדים אותם ויחד אתם ניסה לפענח את המשמעות הסמלית של כל רכיב שהופיע בחלום. הוא הבין שגם כאשר ההגנות יורדות הנפש לא משחררת בקלות את מה שעובר עליה ולכן היא מספרת את עצמה בצורה של משל או סיפור שמופיע לנו כחלום.

עם הזמן ולאורך הניסיון הרב שצבר בשעות הטיפול הרבות פרויד העלה על הכתב את המסקנות והתובנות שלו בעקבות השיחות ובנה מעין אנציקלופדיה שמתארת דמויות ואובייקטים קלאסיים מחלומות שנפוצים אצל הרבה אנשים, ומלבישה על כל אחד מהם את המסרים הלא מודעים שהנפש מנסה לשגר לנו בכעין משל או כתב חידה. 

החלומות מכילים בתוכם רכיבים משתי מחוזות - מצד אחד כמו שראינו - הם משמשים במה לביטוי של מעמקי הנפש ומצד שני אנו יכולים לפגוש בהם ייצוגים של אירועים שחלפו עלינו במשך היום. גם עובדה זאת פותחת צוהר למשמעות של השינה - תארו לעצמכם שהחיים שלנו היו מתנהלים בצורה רציפה ללא פסק זמן בין עדר ובין עדר. השינה והחלומות שהיא מביאה עמה מאפשרת לנו מעין טיפול פסיכולוגי בו הנפש יכולה לבחון ולעבד את אירועי היום  ולבחון אותם אל מול הדחפים ותכונות הנפש שלנו.

המוח הוא הייצוג הפיזי הכי קרוב לנפש מבין כל אברי הגוף השונים - השינה מדגימה למעשה את העבודה המקבילה של שתי המערכות הכי מרכזיות של האדם - כיצד שינויים עוברים תהליכי עיבוד ותיקון בממלכת השינה.

תשקיעו בעצמכם

הבנו עד כמה השינה קריטית לבריאות הנפשית והתפקוד המוחי שלנו. אין דבר יותר משמעותי משני אלה לאיכות החיים שלנו. אך מתבקש הוא שניתן אם כן לשינה את כבודה ומקומה הראוי לה. במקום ליפול אל המיטה שדודים לצד המכשיר הסלולרי נסו לשפר את תהליכי השינה שלכם בעזרת סינון רעשי רקע וגירויים כחצי שעה לפני השינה. כבו את האור הרגיעו את עצמכם עם ספר טוב תרפו ותחייכו ומכאן המח כבר ימשיך את כל העבודה.

נשמות פורחות באוויר 

מעל המוח ומעל הנפש האנושית יש באדם את הרכיב הנשמתי- אלוקי שנשלח בעולם למימוש ייעוד ושליחות. אם ביום אנו עסוקים במימוש היעוד והשליחות שלנו להאיר את העולם, הלילה מאפשר לנו זמן של עצירה וחשבון נפש עד כמה מימשנו את אותו יעוד, זאת המשמעות הטמירה של קריאת שמע שעל המיטה.

מיד לאחר מכן על פי תורת הסוד עולה הנשמה אל שורשה הרוחני אל בסיס האם כדי לעבור תהליך של דיווח והתארגנות מחודשת לקראת יציאתה המחודשת לשליחות וקיום יעודה בעולם. על תהליך זה אנו מברכים בברכות השחר את תפילת אלוקי נשמה שמתארת בפרוטרוט את תהליך ירידת הנשמה וחיבורה לגוף תוך תזכורת שהשינה היא אחד משישים במיתה וכי לעתיד לבוא אתה עתיד ליטלה ממני וכעת הוא זמן העבודה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה

תהילים להצלחת ולרפואת חיילי צה״ל ולהשבת החטופים

-נקראים כעת
-פרקים נקראו
-ספרים נקראו
לקריאת תהילים והוספת שמות לתפילה
עכשיו בכותרות