ידוע, בחג הפסח אנו מצווים אנו להתרחק מכל חמץ. אולם, מתוך חומרת הדין ורצון להתרחק מכל חשש, נהגו קהילות ישראל להוסיף גדרים וסייגים, כפי שנראה מדברי המקורות.
איסור אכילת קטניות בפסח
אף על פי שמן הדין אין הקטניות נחשבות לחמץ, מנהג קדום התקבל בחלק מעדות האשכנזים שלא לאכול קטניות בפסח. אחד המקורות הקדומים ביותר המזכיר מנהג זה הוא הגהות רבנו פרץ בספר מצוות קטן. שם כתב כך:
ועל הקטניות... וכיוצא בהם, רבותינו נוהגים בהם איסור שלא לאוכלם בפסח כלל... וגדולים נוהגים בהם היתר, ומורי רבינו יחיאל היה נוהג לאכול בפסח פול הלבן שקורין פווי"ש, וגם היה אומר כן בשם גדולים, ומביא ראיה דאפילו באורז דחשיב ליה רבי יוחנן בן נורי מין דגן לגבי חימוץ קאמר תלמודא: 'לית דחש לה להא דרבי יוחנן'. מיהו קשה הדבר מאוד להתיר דבר שנוהגין בו העולם איסור מימי חכמים הקדמונים... ולכך נראה לקיים המנהג ולאסור כל קטנית בפסח ולא מחמת חימוץ... אלא מטעם גזרה הוא דכיון דקטנית מעשה קדרה הוא, ודגן נמי מעשה קדרה הוא... אי הוי שרינן קטנית אולי אתי לאחלופי ולהתיר דייסא... וגם יש מקומות שרגילים לעשות מהם פת כמו מחמשת המינים, ולכך אתי לאחלופי לאותן שאינם בני תורה. — (סמ"ק סימן רכ"ב)
הימנעות ממאכלים הדומים לחמץ
נוסף לאיסור החמץ עצמו, ישנה חומרא מפורסמת להימנע גם מאכילת דברים הנראים כמו חמץ, אף על פי שהם כשרים לפסח. מקור חומרא זו הוא בדברי הראב"ן: "מאכלים הדומים למאכלי חמץ, אין ראוי לאוכלם בפסח". והובא דבריו בברכי יוסף למרן החיד"א. על כן, היו שהחמירו לא להכין עוגות ולחמניות כשרים לפסח מקמח תפוחי אדמה באופן שייראו כמו מאכלי חמץ. טעם הדבר הוא כדי שלא יטעו לעשות זאת גם מקמחים האסורים. כך גם נהג הגרש"ז אוירבך זצ"ל שלא לאכול דבר הנראה כמו עוגת חמץ.