כיכר השבת

מלך העולם

"שנתן מכבודו" | האם מברכים ברכה על ראיית נשיא ארה"ב?

חכמינו ז"ל תיקנו מטבע של ברכה לרואה את המלך | מה ההבדל בין מלך ישראל למלכי אומות העולם? | והאם כיום ניתן לברך על נשיא או מנהיג דמוקרטי אף שאין בכוחו ליטול חיים מנתיניו, מה צדדי הספק ומה עשו חתני פרס הנובל של ישראל בשעתם? (יהדות, הלכה)

|
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ
נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ (צילום: shutterstock)

ראיית מלך אינה דבר שבשגרת היומיום, למרות שהוא ילוד אשה כשאר בני אדם, הוא זוכה לכבוד ויכולת שליטה על שאר בני האדם. חכמים תקנו עליו ברכה שתשריש את אמונתנו שהמלוכה היא של ה' והוא שנתן מכבודו לבשר ודם.

עוד אמרו חכמים: מצווה ללכת ולראות מלך, ואפילו הוא ממלכי אומות העולם. משום שראוי לאדם להתבונן בסדרי העולם, ולהכיר את הכוח והכבוד שבשררה. ואם יזכה יבחין בין כבוד המלכים בעולם הזה לכבוד האמיתי של מלך המשיח שיהיה גדול פי כמה וכמה (ברכות נח, א, שו"ע רכד, ט).

מלך ישראל ומלך גוי

על מלך ישראל מברך: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שחלק מכבודו ליראיו", ואילו על מלך גוי: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מכבודו לבשר ודם".

בימים ההם בזמן הזה

כתבו הפוסקים, שכל מי שהוא חשוב בשלטון ובנשיאות כמלך, והורג במשפט ואין מי שיכול לשנות את דבריו, מהן ללאו או מלאו להן, מברכים עליו את ברכת המלכים.

כיום, ראשי המדינות הדמוקרטיות כפופים לפרלמנט ולבתי המשפט, וכהונתם מוגבלת למספר שנים. רק בארצות נחשלות עדיין ישנם שליטים בעלי מעמד מלכותי שיש לברך על ראייתם.

צדדי הספק בעניין הברכה

יש הסוברים שברכת המלכים נוגעת גם לראשי מדינות בימינו, וכשחלפו שלושים יום יש לברך שוב על ראייתם. עיקר המלכות טמון בסמכות להנהיג את העם, שעד לא מזמן התבטאה בזכות להוריד אדם לחיים או למוות, וכיום היא מתבטאת בהנהגת המדינה והשפעה על חיי האזרחים, כגון קביעת המדיניות הכלכלית, חלוקת המשאבים והיוזמות הצבאיות. רבנים מסוימים נהגו לברך על נשיאי ארה"ב וצרפת, וכן על ראשי ממשלות אנגליה, ויש הסבורים שיש לברך גם על מלכי אנגליה, למרות שלרוב אין להם סמכויות ביצועיות.

מאידך, יש הטוענים שאין לברך על מנהיגי מדינות דמוקרטיות, שכן המגמה הייתה לבטל את המלוכה והכוח האבסולוטי של המלכים. במקומם, הוקמו מערכות שלטון דמוקרטיות, בהן העם בוחר את מנהיגיו והכוח מוגבל באמצעות פרלמנט ומערכת משפט עצמאית.

חתני פרס נובל

חתן פרס נובל לספרות, שמואל יוסף עגנון, בירך את ברכת המלכים בטקס קבלת הפרס, שנערך בנוכחות מלך שוודיה, גוסטב השישי אדולף, ב-1966. לעומתו, חתן פרס נובל לכלכלה, פרופ' ישראל אומן, נמנע מברכה זו כאשר קיבל את הפרס מהמלך קרל השישה עשר גוסטב ב-2005, בעקבות חוות דעת הלכתית מהרב אהרן ליכטנשטיין, שלפיה אין לברך את ברכת המלכים על מלכים שמעמדם ייצוגי בלבד ואין להם סמכויות ביצועיות. עם זאת, כאשר פגש אומן את מלך ירדן, עבדאללה השני, ב-2006, בירך את הברכה, כיוון שלמלכי ירדן יש סמכויות שלטוניות מוחלטות.

"וירא שמים יעשה שאלת חכם"

מקורות | שו"ת שבט הלוי, יבי"ע, פנני הלכה ועוד.

תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
אקטואלי