הלכות ימי בין המצרים ותשעת הימים רבו מספור, וירא שמים ישאל בעצת חכם שיורה לו מה וכיצד יעשה – הדברים להלן נועדו לשמש כתזכורת הלכתית לקראת הימים הבאים.
א. משנכנס אב ממעטין בשמחה, שאין שמחין בו כלל.
ב. מי יש לו דין עם נכרי ישתמט ממנו (היינו ידחה את הדין) כי מחודש אב ריע מזליה.
ג. מר"ח עד התענית ממעטים במשא ומתן – אך בזמנינו נהגו להקל בזה ובפרט בדבר האבד.
ד. וי"א שאסור דווקא במשא ומתן של שמחה (כלי כסף או צרכי חופה וכדו') או קניית בגדים חדשים וכדו'.
ה. וכן משנכנס אב ועד התענית אין לעסוק בבניין בדברים ש'בהרווחה' כגון לסייד או לייפות דברים שנועדו למותרות ונוי. אך לצורכי בית הכנסת שרי.
ו. נהגו שלא לקדש הלבנה עד אחר ט' באב.
ז. נהגו שלא לשטוף ולנקות את הבית אלא בצורה קלה, ואם התלכלך יעשה כפי הצורך. אך לקראת שבת וודאי שיש להקל.
ח. אין ללבוש בגדים חדשים מר"ח ואילך וגם אם קנה בגד חדש קודם ימי בין המצרים ועדיין לא לבשו, אך קניית נעלי בד או גומי לט' באב מותר.
ט. אין לכבס כביסה או לגהץ מר"ח עד התענית (גם אם ילבשם אחרי ט"ב)
י. אין לבוש בגדים מכובסים או להציע את המיטות (אף שהתכבסו קודם ר"ח) וניתן להקל בבגדי זיעה (לבנים וגרביים) ולכבוד אורח ניתן להציע לו את המיטה.
י"א. בגדי קטנים שמתלכלכים נהגו להקל ויכבסו בצנעא ככל האפשר.
י"ב. מי שאין לו כתונת לשבת יש להקל לכבס לכבוד שבת, וכן לבישת בגדי שבת מותרת בחול לצורך שידוך וכדומה.
י"ג. נהגו שלא להתרחץ מר"ח ואילך אפילו בצונן רק פניו ידו ורגליו, מ"מ במקומות החמים שמזיעים הרבה יש להקל לרחוץ אבר אבר בצונן.
י"ד. קטנים או רחיצה לצורך רפואה מותרת אפילו בחמים, הנוהגים לטבול לפני התפילה בכל יום יכולים לעשות זאת בתשעת הימים.
ט"ו. אנשים שעובדים כל השבוע ומזיעים הרבה ואינם יכולים להעביר את הלכלוך והזיעה בלי סבון יש להקל להם.
ט"ז. לקראת שבת: מי שרגיל לחפוף ראשו במים מותר אפילו בחמים (אך לא עם סבון) קציצת ציפורניים מותרת ורחיצה לצורך מצווה אפילו בחמין מותרת.
* ההלכות נלקטו מקבוץ מבית לוי מבית מדרשו של הרב וואזנר זצ"ל