ל"ג בעומר הבעל"ט יחול השנה ביום ראשון כפי שחל מדי כמה שנים.
לאלו שנוהגים להסתפר בל"ג בעומר השנה יש והתירו להם להסתפר כבר ביום שישי כמו שכתב רבינו הרמ"א (בסימן תצ"ג ס"ב):
"מיהו אם חל ל"ג בעומר ביום ראשון נוהגין להסתפר ביום ו' לכבוד שבת".
אולם יש לדון האם אפשר להסתפר כבר בליל שישי - חמישי בלילה, או שמא יש להמתין עד יום שישי?
וכתב בשו"ת רבבות אפרים (ח"א סימן של"ח) בשם בעל 'אז נדברו' להתיר למי שאינו יכול להסתפר בשישי, והוסיף שם "ושאלתי את מרן הגר"ח קניבסקי שליט"א (זצ"ל) בקשר להסתפר בליל שישי וענה לי שמותר כבר בלילה היות וענין של כבוד מתחיל כבר מליל שישי", ע"כ. מכל מקום יש שהחמירו להסתפר דווקא ביום ו' ויש שהחמירו רק אחר חצות היום.
למנהג הספרדים מרן השולחן ערוך פסק (שלא כמו הרמ"א) וכתב:
"ואין להסתפר עד יום ל"ד בבוקר אלא אם כן חל יום ל"ג ערב שבת שאז מסתפרין בו מפני כבוד השבת".
תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה - עד ל"ג בעומר
בשולחן ערוך שם כתב: "נוהגים שלא להסתפר עד ל"ג לעומר, שאומרים שאז פסקו (תלמידי ר"ע) מלמות".
בספרי המוסר כתבו שכידוע כל יום מימי הספירה הוא כנגד קנין אחד מתוך מ"ח קניני התורה. עד לחג קבלת התורה. והנה הקנין הל"ב הוא "אוהב את הבריות" וכך שגם תלמידי ר"ע רכשו את קניני התורה לפי הסדר הנ"ל וביום ל"ב בעומר עבדו על קנין אוהב את הבריות, ותיקנו את מידתם שלא נהגו כבוד זה בזה. וממילא מאחר שתיקנו מעשיהם פסקו ביום ל"ג מלמות.
הצגת כל התגובות