This browser does not support the video element.
פרשת השבוע "בְּמִדְבַּר" נקראת בסמיכות לחג השבועות שם בהר סיני, רומזת שעל ידי התורה ניתן להפוך אפילו מדבר שממה לגן עדן ממש.
עם ישראל בדרך ממצרים להר סיני היו להם תרעומות ומחלוקת, ובחודש סיון ימים אחדים לקראת המעמד הגדול בהיסטוריה כתוב:
"וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" – חז"ל אומרים, "כאיש אחד בלב אחד", ובאחדות מיוחדת.
בעם ישראל פסיפס של עדות וזרמים שונים: ספרדים – אשכנזים דתיים ולא דתיים, המכנה המשותף לכולם – זהו הלב היהודי הטהור בתוכנו.
ידוע שכל אות בספר התורה היא כנגד יהודי אחד, הקבלה זו בין כל יהודי לאות בתורה יש בה ללמד על החיבור החזק שבין כל אחד ואחד מעם ישראל.
בהלכה כתוב: שספר תורה שחסרה בו אות אחת בלבד, כל ספר התורה פסול.
אם כן, כך גם בעמנו המקביל לאותיות התורה, אם אדם אחד פסול אין זה חיסרון נקודתי, אלא מהווה חיסרון בשלימות העם כולו.
עם ישראל קיבל מאלוקים את עשרת הדיברות. בחג השבועות הנקרא "זמן מתן תורתנו" ולא "זמן קבלת תורתנו", כי ביום זה ניתנה תורה לעם ישראל בשנת 2448 לבריאת העולם, וקבלת התורה מתחדשת בכל יום ויום.
ולכן השבת פרשת במדבר ביקש הרבי מליובאוויטש להקדיש את השבת - כשבת האחדות בעם ישראל, ולחזק את עצמנו באהבת ישראל, ולחיות בשלום אחד עם האחר, כאיש אחד בלבד אחד.