This browser does not support the video element.
בפרשת השבוע 'בהר – בחוקותי' מזהירה התורה בין היתר, על האיסור להלוות כספים בריבית. לצערנו, הריבית הפכה לחלק אינטגרלי מהכלכלה שלנו, אך עלינו לדעת שהתורה אוסרת הלוואה בריבית ומתייחסת לכך בחומרה רבה. הפסוק אומר: "אם כסף תלווה את עמי לא תהיה לו כנושה, לא תשימון עליו נשך". איסור ההלוואה בריבית הוא דו סיטרי. אסור להלוות בריבית ואסור גם ללוות בריבית, ובכך להכשיל את המלווה.
מהי ריבית? ריבית היא עשיית רווחים בלי כל מאמץ מעמלו של אדם אחר. כשאדם מלווה כסף לחבירו, אין זה כבר הכסף שלו אלא של הלווה. לכן, המלווה בריבית נהנה בעצם מכסף שאינו שלו. בכך הוא מצהיר שהוא רוצה רק לקבל ריבית על הרווחים, וליהנות בלי לעבוד ומבלי להתאמץ. יש בכך אומרים חז"ל כפירה באמונה בבורא עולם. מכיוון שהמלווה בריבית חושב שכך הוא יתעשר, ואין הוא מאמין בכך שהקב"ה זן ומפרנס את כל העולם וביכולתו לזון גם אותו ללא הריבית האסורה.
אלוקים ברא את העולם בצורה כזאת, שכל ברכה ושפע יבואו רק על ידי עמל ועבודה, ככתוב: "אדם לעמל יולד". לא לחינם מתייחסת התורה להלוואה בריבית במילים: "אל תיקח מאיתו נשך ותרבית". הריבית נקראת נשך, משום שהיא דומה לנשיכת נחש, בתחילה האדם אינו מרגיש כלום והכשת הנחש נראית שריטה קטנה. אולם אחר כך היא הולכת ותופחת עד שהיא יכולה להביא למותו.