פסק הרבנים היום שמותר לאדמו"ר מקרלין-סטולין ללכת לחתונת בנו, אינו פסק הלכה כל כך פשוט.
השאלה נשאלה כבר כמה פעמים בעבר, ורבים מגדולי ישראל אוסרים, ואלו הם:
בשו"ת שבט הלוי, פסק הרב ואזנר שאסור לאבל בתוך ימי השבעה ללכת לחתונת בנו.
בשו"ת רבבות אפרים, כתב בשם הרב אלישיב שאסור לאבל ללכת לחתונת בנו.
בספר באר אליהו, פסק הרב אליהו כץ שאסור לאבי החתן שנמצא באמצע שבעה ללכת לחתונת בנו, ואיחל לו שיזכה לראות עוד חתונות רבות.
הרב עובדיה יוסף (על פי המובא בילקוט יוסף) מתיר לאב או לאם שיושבים שבעה ללכת לחתונה, אבל אך ורק לחופה, ומיד לחזור ולשבת שבעה.
מלבד כל הנ"ל, מצאנו הרבה התרים שונים לאבל להשתתף בשמחות אחרי שבעת ימי האבל או אחרי שלושים יום, ומשמע מתוך הדברים שתוך כדי ימי השבעה אסור לאבל ללכת לחתונה. הרמ"א לדוגמא, מתיר לאבל לאחר שלושים אם הוא בעל ברית או מוהל להשתתף בסעודת הברית, ובבית לחם יהודה אף הוסיף על דבריו והתיר לאחר השבעה, אבל לא בשבעה עצמה.
*
מאידך, המתירים מסתמכים על פסקו של רבי משה פיינשטיין, שהתיר לאב ללכת לחתונת בנו באמצע השבעה, ובתנאי שלא ישב שם בצורה מכובדת אלא יאכל מעט פה ומעט שם, שיהיה ניכר שהוא אבל.
וכיון שמדובר באדמו"ר, יש עוד מקום להתיר, כיון שמבואר בספרי הפוסקים בכמה וכמה מקומות שהחסידים נוטים להקל בענייני אבלות ויש להם על מי לסמוך.
וכמובן שאיננו באים לערער או להרהר, אלא רק להתלמד.
הצגת כל התגובות