רבי יוסף ברוך הלוי אפשטיין מניישטאט, המכונה בפי כל "דער גוטער איד". נולד (בערך) בשנת ה'תקנ"ב. אביו היה רבי קלונימוס קלמן הלוי מקרקא, מחבר הספר הידוע "מאור ושמש", אשר נחשב לאחד מגדולי האדמו"רים בפולין. אמו הייתה למילכה ראדל.
רבי יוסף ברוך היה חסיד של אביו, אשר לקח אותו עמו אל גדולי הדור, ביניהם החוזה מלובלין ורבי מנחם מנדל מרימנוב. בנוסף, הוא נסע אל רבי נפתלי צבי מרופשיץ, הידוע בכינויו הסבא קדישא מראדושיץ, רבי צבי הירש מרימנוב, השרף ממוגלינצא, רבי מאיר מפרמישלאן, רבי יחזקאל מקוזמיר ורבי אלעזר מקוז'ניץ. לאחר פטירת צדיקים אלה, נסע גם אל רבי חיים מצאנז.
לאחר נישואיו עסק רבי יוסף ברוך במסחר, אך בהמשך מונה לרבה של העיר ניישטאט ("עיר חדש"), והחל לנהוג כאדמו"ר. הוא התפרסם במיוחד בשל מנהגו להרבות באמירת תהילים, ונודע כבעל מופת ופועל ישועות. לאחר פטירתו של רבי ישכר בער מראדושיץ, חסידים רבים פנו אליו. הוא היה נוהג לחלק קמיעות שעליהן הופיע שמו ושם אמו. בדרך כלל נהג לצטט רק מדברי תורתו של אביו, והצניע את גדולתו בתורה, אך למרות זאת זכה להערכה רבה מצדיקים שהיו גם גאוני תורה, כמו הצמח צדק ורבי חיים מצאנז.
רבי יוסף ברוך הלוי אפשטיין מניישטאט נפטר ביום י' באדר ה'תרכ"ז. ובשנים האחרונות אותר קברו בניישטאט.
"דער גוטער איד" - עובדות והנהגות
ושרת את אחיו באהל מועד לשמור משמרת ועבודה לא יעבוד וגו' (במדבר ח, כו).
סיפר החסיד הישיש רבי יעק'לע חאנטשינ'ער ז"ל, שהרה"ק ה"חידושי הרי"ם" זי"ע נסע פעם להסתופף בצל קדשו של ה"גוטער איד" הרה"ק ר' יוס'לי מניישטאט זי"ע (בנו של הרה"ק ה"מאור ושמש" זי"ע).
בשובו שאלוהו החסידים: "מה למדתם שם?!"
והשיב: "איש אחד תעה ביער גדול, ולא ידע הדרך הנכונה, ופגש זקן אחד שהסתובב שמה ושמח מאוד, ושאלו הדרך הנכונה ללכת שמה, והשיב לו: אני כבר תועה כאן שבעים שנה, אני יכול להגיד לך את הדרכים שלא תלך בהן, את הדרך הנכונה אתה צריך למצוא לבד בעצמך".
והפטיר: "מה'גוטער איד' אפשר לקבל איך להישמר מדרכים לא טובות. את הדרך האמיתית צריך האדם למצוא בעצמו".
ופירש בזה את הפסוק שלפנינו: "ושרת את אחיו... לשמור משמרת", שהצדיק משרת את אחיו לאמר להם להישמר מדרך פסולה זו ומדרך פסולה זו, אבל "ועבודה לא יעבוד", אין דרכו לומר לחסיד מהי הדרך הנכונה, כי את זה צריך החסיד למצוא בעצמו.