רבי יהודה לייב (לייב שרה'ס) בן שרה, דמות מסתורית בעולם החסידות, נולד בי"ז בתמוז ה'ת"ץ, 1730. הוא היה תלמיד של הבעל שם טוב והמגיד ממזריטש. רבי לייב שרה'ס הרבה לנדוד בקהילות ישראל ולעסוק בפדיון שבויים.
רבי לייבּ נולד לשרה וליוסף, שהיה נצר לשושלת המהר"ל מפראג, סמוך לעיר רוֹבנה. שמו הייחודי, שרה'ס, על פי האגדה, שרה הייתה בת יחידה מוכשרת של אחד מוכסן שבן הפריץ, צעיר הולל, שם עליה עין והתאווה לשאתה לאשה. שרה היתה נערה צעירה; בת חמש עשרה. המלמד, שהתגורר אצלם, היה איש זקן שאשתו וילדיו מתו על קידוש השם בימי השחיטות שערכו כנופיות הקוזאקים ביהודים. אבל שרה חשבה, שהדרך היחידה להציל עצמה מן הגוי התאוותן תהיה להינשא מיד לאותו זקן, וכך אולי יסתלק הצעיר מתביעתו הפרועה. וכך עשתה. וכך בא לעולם הוא לייב. מתוך ומסירות נפש, נסיון וציפיה, פחד ותקווה שכבר נסתמנו בו בצעירותו והם שעיצבו את אופיו והתנהגותו.
על חודה של חרב
עוד מנעוריו דבק ברבי ישראל הבעל שם טוב, אשר העיד עליו שרבי לייבּ מתענה משבת לשבת מתוך דבקותו בבורא ושוכח לאכול. שהיה רבי לייבּ בן חמש עשרה, הוא נכנס לפתע לחדרו של הבעל שם טוב כשהוא מקפץ ומרקד. תלמידי הבעל שם טוב כעסו על כך ורצו לגרשו, אך הבעל שם טוב הרגיע אותם ואמר לרבי לייבּ: "חריף אתה ונועז... הולך הִנךָ על חודה של חרב. אחוז בי חזק ואכוון דרכך". מאז, רבי לייבּ דבק בבעל שם טוב והיה שליחו הנאמן.
רבי לייב היה שליחו הנאמן של הבעש"ט בעניינים שצריך היה לעשות בהסתר. הבעש"ט הטיל עליו לרשת את מקומו במצוות פרנסת ל"ו הצדיקים הנסתרים בדורו.
רבי לייב היה ידוע ביופיו והדרת פניו. הוא היה למדן מופלג ודרש בדברי תורה עם רבי יעקב שמשון משיפיטובקה. רבי לייב נמנה עם הצדיקים הנסתרים, הסתובב בעיירות, ביקר בירידים, עסק במצוות, ובייחוד בפדיון שבויים והצלת רדופים. הוא התעמת עם גבירים יהודיים על עוולותיהם כלפי עניי עמם. וכן מספרים החסידים ‘איש מפי איש’: שהיה נוסע ב'קפיצת הדרך' לווינה כדי להשתדל למען היהודים.
בספרו של אדם הראשון
סביב דמותו של לייב שרה'ס נקשרו אגדות רבות. הוא תואר כדמות שכולה מסתורין ופלאים. אחד הסיפורים המופלאים ביותר הקשורים לרבי לייב שרה'ס הוא אזכור שמו בספר רזיאל המלאך, עוד לפני לידת (רזיאל המלאך - חובר לפי אחת הגרסאות ע"י אדם הראשון ורזיאל המלאך). ספר רזיאל המלאך נדפס לראשונה בשנת תס"א, כשלושים שנה לפני לידתו של רבי לייב שרה'ס בשנת ה'ת"ץ.
המשפט המופיע בספר: "שתפתחו לבו של לייב בן שרה ללמוד תורה".
החסידים ראו בכך סגולה מיוחדת הקשורה לרבי לייב שרה'ס וייחסו לו את התפילה הזו.
רבי לייב שרה'ס נפטר בד' באדר ב' ה'תקנ"א, 10 במרץ 1791, בכפר יאלטושקוב שבפודוליה. הוא נקבר שם, ומאוחר יותר הוקם על קברו אוהל צנוע.