הרב שמואל אוירבך זצ"ל (י' בתשרי ה'תרצ"ב– ט' באדר ה'תשע"ח) ראש ישיבת מעלות התורה וחבר נשיאות ועד הישיבות. הוא נולד בשכונת שערי חסד בירושלים, והיה בנו הבכור של הגאון רבי שלמה זלמן אוירבך זצ"ל וחיה רבקה ע"ה (למשפחת רוחמקין). הסנדק בברית המילה שלו היה האדמו"ר רבי מנחם נחום טברסקי מרחמסטריווקה, ובפדיון הבן שימש ככהן הרב אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל.
בצעירותו למד בישיבת עץ חיים ואצל אביו הגדול. תקופה מסוימת כיהן כראש ישיבת "שם עולם" של חסידות אמשינוב. בשנות ה-70 התמנה לר"מ בישיבת איתרי על ידי הרב מרדכי אליפנט, שם לימד עד שנת ה'תשל"ז (1977). לאחר מכן לימד תקופה קצרה בישיבת קול תורה, מתוך מטרה להקים בה "קיבוץ" – קבוצה של בחורים בוגרים שאינם נמנים עם שומעי השיעורים היומיים. הוא גם עמד בראש "כולל שם" של משפחת מוסאיוף בשכונת הבוכרים.
בראש חודש אייר ה'תשמ"ב (1982) הקים הרב אוירבך זצ"ל את ישיבת מעלות התורה בשכונת שערי חסד בירושלים, ועמד בראשה עד לפטירתו. ייחודה של הישיבה היה בגילם הבוגר של תלמידיה, אשר בדרך כלל הצטרפו אליה לאחר שנות לימוד בישיבות אחרות. בישיבה פעל גם כולל אברכים.
הרב אוירבך זצ"ל עסק גם בתורת הקבלה, ולמד עם הרב מרדכי שרעבי זצ"ל וכן עם הרב יעקב משה הלל. הוא ירש מאביו את תפקידו כנשיא ישיבת המקובלים שער השמים.
תורתו של הרב אוירבך זצ"ל הועברה הן בשיעורים שנשא בישיבתו והן בחיבוריו. הוא חיבר את הספר "דרכי שמואל" על מסכת אהלות, שיצא לאור בשנת ה'תשנ"ו. לאחר פטירתו, הודפסו כרכים נוספים על מסכת שבת, וכן על מסכתות ראש השנה ומגילה. סדרת הספרים "אהל רחל" היא ליקוט של שיחות מוסר שנאמרו על ידו, ונכתבו על ידי תלמידו הרב יאיר ארלנגר. ספרים אלו משקפים את עומק הבנתו בתלמוד ובהלכה, לצד דגש על ענייני מוסר ויראת שמים.
הרב שמואל אוירבך זצ"ל נפטר מדום לב ביום ט' באדר ה'תשע"ח, ונטמן למחרת בבית העלמין הר המנוחות בירושלים. זכרו תורתו יאיר לעד.
רבי שמואל אוירבך זצ"ל - עובדות והנהגות
1.
באחד מימי בין הזמנים רבינו מרן זיע"א יצא לנפוש אצל אדם אחד שהיה גר באחד מערי הצפון. כשהגענו למקום הייתי עייף אחר היום הארוך ומהנסיעה הארוכה, אך כמובן שרבינו מרן זיע"א ישב תחילה ללמוד בחצר הבית, ואני הלכתי לישון. בבוקר אחר התפילה אמר לי שכבר הרבה זמן לא היתה לו מנוחה כזו... בהמשך היום כשדברתי עם בעל הבית שהיה יהודי פשוט, אמר לי: אינני יודע מתי הרב שלכם ישן... כי בלילה חשבתי שהוא לא יודע איפה לכבות את האור, אז נשארתי ער בכדי לכבות את האור אחריו, בשעה 3 התייאשתי והלכתי לישון, ובשעה 6 שקמתי הוא עדיין היה שם, ולמד…
2.
כשהגיע לרבינו מרן זיע"א הכרך של רמב"ם טהרה מהדורת הרב שבתי פרנקל, ועיין רבינו בספר המפתח וראה כמה פעמים שמובא "דרכי שמואל". ואמר בענוותנותו: הוא ידיד טוב שלי לכן הכניס אותי...
תוך כדי ראה פתאום שיש בספר המפתח כותרת: "מכאן מוכח דלא כחידושי רבינו חיים הלוי" - עיין "דרכי שמואל". ונחרד רבינו מאוד, וכי כך עושים כותרת? נכון, קשה מכאן על מרן הגר"ח זיע"א, אבל כך לעשות כותרת!? וכי אני ראוי לומר כך…
3.
היה פעם שאחד מתלמידיו הקרובים שהוא חסיד מודזייץ עשה סיום הש"ס, ורבינו מרן זיע"א השתתף בו. ואח"כ אמר שדרכו תמיד ללמוד בזמן שהציבור שרים. אך כיון שבמודז'יץ השירה היא חלק מעבודת ה' אי אפשר היה ללמוד באותו זמן, ולהראות לציבור שאינו שייך ח"ו…
4.
"על האדם לשנן לעצמו כמה נצחיות הוא יכול לצבור, בכל הבנה בתורה. הג"אשמעק" זה לא משהו ששייך רק לימי הבחרות, אלא לכל החיים. כל הגדולים, עד היום האחרון, חיפשו להתעלות, עד היום האחרון ממש. כך הם חיו בטבעיות, כי אין זה דבר שרק שייך לתקופת גיל או לכמה שנים.
וזכורני שאבי מורי זללה"ה (הגאון רבי שלמה זלמן זצ"ל) חזר פעם בחול המועד מביקור אצל מרן הגאון רבי איסר זלמן מלצר זצ"ל בעת זקנותו בסוף ימיו, וסיפר בהדגשה שרבי איסר זלמן הינו למעלה מגיל שבעים, ואמר רא"ז בפשיטות לאמו"ר כי החליט כעת להתחיל ללמוד מסכת זבחים, כי הוא מרגיש שיוכל על ידי זה לעשות יותר 'שטייגן אין לערנען' -להתעלות בתורה!"
5.
חוקי התורה- נראה שחוק פירושו גם מלשון חקוק שזהו מעצמות הדבר, וכמו שבטבע יש לחוקרים הסברים לכל מיני טבעיים, אבל כשמגיעים לשורש הדבר אין להם הסבר מדוע כך הוא, כיון שכך חקק הקב"ה בבריאה.
כך להבדיל גם בתורה הקדושה שהיא החכמה העליונה, יש את החוקים שהם השורש לכל התורה ולא ניתן להשיג טעמם, ולפיכך אמר שלמה המלך "אָמַרְתִי אֶחְכָמָה וְהִיא רְחוֹקָה מִמֶנִי" שכיון שאינו מבין את שורש התורה "חָקַת הַתוֹרָה" חסר לו בהבנת כל התורה. וכן רואים שאצל משה רבינו גילוי טעמי פרה היה דבר מיוחד ילך אני מגלה טעמי פרה ולא לאחרים' שכיון שזה השורש החקיקה לפיכך זהו השורש להבנת כל התורה.
קרדיט פורום אוצה"ח, גיליון רוממות