כ-50% מהפונים מדי שנה לוועדת החריגים להתגייר, כמאתיים איש - הם עובדים-זרים, שוהים-בלתי-חוקיים, פלסטינים או מסתננים, כך נחשף היום (שלישי) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, בדיון שעסק במערך הגיור.
על פי החוק מי שאינו אזרח ישראלי או זכאי חוק השבות, יכול להתחיל הליך גיור רק לאחר אישורה של וועדת החריגים. לדברי יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) "רבים מהמעוניינים להתגייר נתקלים בהליך ממושך מאד, לעתים בעיות טכניות - וועדת החריגים לגיור אינה נותנת מענה לכך. הערבוב בין שיקולים הלכתיים למדיניות-הגירה ממשלתית אינו בריא, ועל וועדת החריגים לעבור לסמכות ואחריות משרד הפנים, ולה תוגש חוות-דעת של מערך הגיור על כנות המבקש".
הרב יצחק פרץ, ראש מערך הגיור במשרד ראש הממשלה, סיפר כי לפונים יש זכות ערעור על החלטת ועדת החריגים, וגם פעם שניה ושלישית. "מערך הגיור נועד לגייר אזרחי ישראל ולא אנו מעניקים אזרחות ישראלית אלא משרד הפנים. תנאי הסף היא כנות ושהפונה איננו עובד זר, מסתנן, פלשתינאי או שוהה בלתי-חוקי. בשנת 2014 התקבלו כ-50% מבקשות ועדת החריגים, כאשר השאר נדחו כעובדים זרים, מסתננים, שוהים-בלתי-חוקיים ופלשתינאים".
עו"ד רינה נשר, נציגת משרד הפנים הבהירה כי תנאי הסף סוכמו בעבר ע"י הממשלה, ומבקר המדינה איננו מתערב במדיניות הממשלה, ואילו סגן שר הדתות לשעבר, ח"כ הרב אלי בן דהן (הבית היהודי) קרא לבטל את ועדת החריגים, כי "מניסיוני ארוך-השנים, 90% מהתלונות על מערך הגיור מתייחסות ל 10% מהתיקים המטופלים על ידי וועדת החריגים. זהו מצב לא נורמלי ולא סביר ולכן אנחנו חייבים לשנות אותו. יש לנתק בין תהליך הגיור שהוא דתי - לבין מעמד קבלת האזרחות שהוא מדינתי".
לדברי חברו לסיעה, בצלאל סמוטריץ', "נושא הגיור הוא סבוך ומורכב, ויש לאזן בין הרצון להקל ולסייע לבין ההבנה כי מדובר בתהליך עמוק ורציני. מי שנופל בדרך, רק מעיד שמדובר בתהליך אמיתי. ועדת החריגים מכריעה בשאלה קבלת מעמד אזרח ולכן היא צריכה להיות באחריות משרד הפנים" הוא הזהיר מפני ערוץ של גיור ללא אזרחות, "כי זה יפתח לצרות אחרות ולא יחזיק מעמד מבחינה ציבורית".
ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) הזהיר כי "צרכי ומצוקות החברה הישראלית גורמים שיותר ויותר אנשים מתחתנים שלא ברבנות, והתנהלות ועדת החריגים מבריחה אנשים אלו לחו"ל", ואילו לדברי עליזה לביא, "הנושא הוא פצע מדמם בחברה הישראלית, המדינה מעודדת ירידה כי בחו"ל הרבה יותר קל להצליח בגיור. לדיינים יש יכולת לבחון את כנות המניעים, ואין צורך בבירוקרטיה של פקידי וועדת החריגים".
לפי שאול פרבר, ממכון "עיתים", מתוך החשש מסחף של עובדים-זרים "זרקנו את כולם, ויש שומרי מצות לחלוטין, המעוניינים להתגייר לפני שיביאו ילדים לעולם. אנשים רבים נדחים על הסף – ולכן לא ניתן לקבל נתוני אמת". לאון אמסשל-וואנקום, סטודנט מגרמניה, בן לאב יהודי ואם לא-יהודייה, שהחליט לעלות לארץ ולהתגייר, סיפר כי הוכר כזכאי חוק השבות וזכאי לעליה – אך נדחה ע"י ועדת החריגים בגלל בעיות בוויזה.