היה זה לפני כשמונה חודשים, פגשתי יהודי יקר אשר כך סיפר לי, בכאב אמיתי: "אני בטבעי אדם קצת רגיש וזקוק מאוד למחמאות, גם חשוב לי שהן ייאמרו בצורה חמה ואמיתית. אני גם זקוק מאוד שיקשיבו לי. יש עוד דברים שאני צריך, אבל שני הדברים האלו מאוד מאוד חשובים לי ואני צריך מהם במידה מרובה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
הבעיה היא, שאצל אשתי, שהיא אישה טובה אבל היא לא רגשית אלא מאוד שכלית וטכנית, זה לא כל כך קיים, כך שאפילו את הבסיס לפני המעבר אני לא מקבל.
אין לך מושג כמה אני משקיע בשבילה ונותן לה, לא פעם ולא פעמיים אמרתי לאשתי שחשוב לי באופן אישי הדברים האלו של יחס, זה ממש החיים שלי וזה יעשה אותי מאושר אם היא תעשה את זה. אבל שום דבר לא עזר!
היא נשארת איך שהיא ואין פה באמת שינוי. זהו, הגעתי למצב רגשי שמאוד קשה לי, מה אני צריך לעשות? להפסיק להיות רגיש, או שאני צריך משהו לשנות כלפי אשתי".
שוחחנו ארוכות, תוך כדי השיחה אני שואל אותו: "מה אשתך עונה לך טענותיך?" הוא ענה: "לפעמים היא אוחזת בפלך השתיקה, ולפעמים היא אומרת לי: 'גם לי אתה לא נותן את הצרכים שאני רוצה, שלי הם חשובים'.
באותם רגעים אני מעדיף פשוט להיעלם. זה מה שיש לאשתי להגיד שאני לא מספק לה את הצרכים שלה, מה שחשוב לה?! הרי אני באמת מוסר את עצמי בשבילה בהכול, עזרה בבית, עזרה בטיפול בילדים, דואג לה, קונה לה כל אשר היא חושקת, נותן לה אהבה, כבוד, מה לא!
ואז אני אומר לה: 'טוב, הבנתי. אם זה מה שאת מרגישה אחרי שאני כל כך משקיע אין לי באמת מה לדבר איתך בנושא הזה, הבנתי שאת לא יכולה לתת לי את מה שחשוב לי'. ואז עובר ככה שבוע שבועיים במתח כזה, ואני נרגע שוב לחודשיים שלושה. אז שוב הצורך הרגשי הזה עולה לי: יותר יחס, יותר חום, יותר אמפטיה, ואז אני שוב אומר לאשתי ומדבר איתה על מה שמפריע לי והיא עונה שגם אני לא נותן לה את מה שהיא צריכה ולפעמים היא שותקת, וכך הגלגל חוזר שוב ושוב, והנה אני אצלך מה לעשות?"
שאלתי אותו: האם חשבת שאולי אתה באמת לא נותן לה את מה שהיא צריכה? נכון, אתה דואג, מפנק, קונה לה הכול, אבל תבין שלכל אדם יש צורך רגשי אחר שמאוד חשוב דווקא לו ולא לאדם אחר שחי איתו.
לכולנו יש צרכים רגשיים: אהבה, כבוד, יחס ועוד ועוד, אבל ההבדל בין גברים ונשים הוא שבדברים מסוימים הם צריכים זאת ברמה רגשית ופיזית שונה מהשני.
גם בכל מין לכשעצמו ישנן רמות שונות ועצומות של צרכים שונים, יש אחד שמאוד זקוק לכבוד, ויש אחד שמאוד חשוב לו חום ואהבה. וזה מתבטא אצל כל אחד בדברים שונים.
אני בטוח שאם תשאל את אשתך באמת ובתמים מה היא צריכה שאתה לא נותן לה, אתה תראה שהיא באמת תגיד לך. חשוב שתזכור, זה לא אומר שאתה בעל לא טוב, ההפך אתה איש טוב וכל מה שאתה עושה בבית זה דבר גדול. אבל כנראה יש לאשתך דברים מסוימים שחשובים לה מאוד מבחינה רגשית ואתה לא עושה את זה.
נתתי לו שיעורי בית איך לגשת לדבר על זה ואיך לנהל שיחה בצורה בריאה ותקינה, ואמרתי לו שיבוא אליי כאשר יהיו לו תשובות.
הוא הגיע אליי לאחר כשבוע וסיפר לי על השיחה ביניהם שהייתה זורמת ובריאה. שאלתי אותה: "אשתי היקרה במה אני לא בסדר, במה אני לא נותן לך את הצרכים שלך? אני אוהב אותך ובאמת אכפת לי ממך. אני אנסה לשנות את המצב".
אשתי היקרה ענתה לי: "אני מאוד מעריכה את מה שאתה עושה בשבילי ואני גאה בך על זה, אבל כן מפריע לי מספר דברים שלי באופן אישי מאוד חשובים.
לדוגמה: לי חשוב שתתן לי הרגשה שאתה סומך עליי שאני יודעת מה שאני עושה, ואתה, וזה לא מגיע ממקום רע, כל הזמן שואל ואומר דברים בצורה שגורמת לי להרגיש לא נעים עם זה.
מה שאתה מבקש ממני כל הזמן על מה שחשוב לך, זה באמת לא בסדר שאני לא עושה את זה, אבל תדע לך שזה לא בכוונה. אבל כן קשה לי מאוד את הדברים שאמרתי לך שזה לא קורה לפי מה שאני צריכה.
כל פעם שאתה התלוננת שאני לא עושה ניסיתי להסביר מה גם לי מפריע, ואתה ישר נעלבת: 'מה לא מספיק מה שאני עושה?!' ופשוט לא הבנת נכון, אתה עושה הרבה לבית ולי, אבל מה שאני צריכה אני לא מקבלת. ובעצם אני גם כן מתנהגת כך, אני נותנת לך הכול חוץ ממה שבאמת חשוב לך".
אמרתי לו: "בוא תנסה לתת לאשתך את מה שהיא צריכה, ברצף של חודשיים לפחות, אתה תראה שגם דברים שלא ראית בהם שום שינוי במשך שנים, ישתנו. אתה תפתח לה את הלב והיא תרגיש משוחררת לעשות דברים שנוגדים לאופי שלה, כי נגעת לה בצרכים שלה ואז היא תיפתח אליך רגשית. תעשה את זה ואתה תראה שינוי ענק".
נפגשנו עוד מספר פגישות וסיימנו את התהליך. אני מקבל לפני שבועיים טלפון מאותו יהודי: "אני חייב להגיד לך החיים שלנו ניצלו. עשיתי בדיוק מה שאמרת כחודשיים אבל דבר עדיין לא השתנה, התקשרתי אליך ואמרת לי להמשיך עוד חודש לפחות ובטוח משהו יקרה וזה באמת קרה - אחרי שלושה וחצי חודשים אשתי התחילה לספק את הצרכים שלי שמאוד חשובים לי". כן, הנס קרה אחרי עשר שנות נישואין...
תזכרו, כולנו בנויים מרצונות ורגשות שונים. תנו לשני את מה שהוא צריך. לא את מה שאתם רוצים להביא לו, את מה שהוא צריך! אתם תעשו את השני מאושר ואתם תהיו מאושרים.
מאחל לכם: שלום, אהבה, אמונה ושמחה תמיד. שבת שלום ומבורכת.
לתגובות: machon.rot@gmail.com
הצגת כל התגובות