כל בר דעת יודע לדקלם ש'הורות מתחילה קודם כל בדוגמה אישית'. והוא צודק. בהחלט. אבל מה הלאה? יש עוד כמה עקרונות שכדאי ליישם בדרך הפתלתלה הזו של האימהות (והאבהות. סליחה.) הנה 7 עצות זהב ששווה לאמץ בחינוך ילדים, שיהפכו אותם למקור הגאווה שלכם. זכרו: קשה באימונים, קל בקרב.
1. אל תשלמו לילדים שלכם כדי שינקו את החדרים שלהם
"אם אתם נותנים להם כסף כדי לסדר את המיטות שלהם, אז כשתבקשו מהם לעזור לכם לסחוב את המצרכים מהמכולת, הם יגידו, 'כמה? למה שאעשה את זה בחינם כשאתה משלם לי לסדר את המיטה שלי?'", אומרת הסופרת ומומחית ההורות, אליסון שפר. אתם יכולים לתת ליורשי העצר שלכם דמי כיס על מנת ללמדם ניהול כספים ואולי עבור התנהגות טובה באופן כללי, אבל אל תקשרו את זה למטלות היומיום.
2. דגמנו התנהגות אמיצה
רוצים ילדים בעלי ביטחון עצמי? סביר להניח שהם לא יתבלבלו בקלות אם יראו אתכם לוקחים סיכונים בריאים. "הרבה מבוגרים לא ילכו לבית קפה בגפם כי הם נבוכים שיראו אותם יושבים לבד. אז תעשו את זה ואז דברו עם הילדים שלכם על זה", אומר דיוויד אלין, מחבר הספר "אני לא מאמין לי", בתרגום חופשי. באופן דומה, אם הצאצאים שלכם יצפו בכם משתעשעים, כשהבנתם שהחולצה שלבשתם בבוקר הפוכה, אולי הם יצחקקו, במקום להרגיש מבוכה, כשזה יארע להם.
3. חזרו על זה: 'אני לא טבח מהרגע להרגע'
"תפקידו של ילד הוא ללמוד לאכול מה שהוריו אוכלים", אומרת אללין סאטר, דיאטנית מוסמכת. במקום לנקוט בגישת 'הכל או כלום', הציעו מגוון מאכלים בזמן הארוחה: המנה העיקרית, בתוספת אורז או פסטה, פרי או ירק וחלב. כך בניכם יוכלו לצרוך רק את הפסטה והאפונה ולקבל חלבון מהחלב. "מה שילד אוכל במהלך היום או השבוע כולו חשוב יותר מארוחה מאוזנת אחת", אומר סטיבן דניאלס, יו"ר המחלקה לרפואת ילדים בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קולורדו.
4. שימו לב לגיל 14
זו העת שבה רוב המתבגרים מתחילים להתנגד להשפעה של חבריהם ולהגמיש את שריר החשיבה העצמית שלהם, במקום פשוט לעקוב אחר מנהיג החבורה - לפי מחקר שפורסם ב"דבלופמנט סייקולוג'י". מעוניינים לסייע בחיזוק השריר הזה בכל גיל? שימו מסכים בצד וערכו בדיקה מדי לילה. שאלו, "מה חדש עם החברים שלך?" זה (בתקווה שהם יפתחו את פיהם) יעניק לכם הזדמנות לפענח את מה שקורה מאחורי הקלעים של חייהם ולהציע להם תמיכה.
5. התמודדו עם פחדים באמצעות שכל ישר
אם היא מפחדת מכלבים, אל 'תזרקו אותה לכלבים' כשאחד מגיע. פשטו את החשש שלה. ("אוי, גור! בוא נשאל את הבעלים שלו אם אנחנו יכולים להרגיש עד כמה הפרווה שלו רכה"). ברגעים מתוחים, היו סימפטיים אבל לא רגשניים מדי, אומר רופא הילדים, רוי בנרוך. הגידו, "יהיה בסדר. זה יגמר תוך כמה דקות" ולא "אני יודעת, נשיכה זה כואב".
6. כדי לגרום לילדים קטנים להיות שקטים, הנמיכו את הקול במקום להרים אותו
פעולה זו מאלצת אותם להתמקד. יש לכם חבורה גדולה שזקוקה להרגעה? לחשו, "אם אתם רוצים לשמוע מה אנחנו הולכים לעשות, קפצו על רגל אחת". ספרו לנו בתגובות על התוצאות.
7. שימו קודם את מסכת החמצן שלכם
במילים אחרות, שמרו על עצמכם והפנימו שאתם לא יכולים להיות הורים מעורבים באופן מוחלט. אבות ואמהות שמונעים מעצמם מנוחה, אוכל והנאה למען צאצאיהם, לא עושים טובה לאף אחד. "אנשים מרגישים אשמים כשהם עובדים הרבה, אז הם רוצים לתת את כל הזמן הפנוי שלהם לילדים שלהם", אומר פרד סטוקר, פסיכיאטר ילדים. "אבל מסתכנים בתשישות רגשית". לצאת ליומיים במלון זה אולי לא תמיד מציאותי, אבל לקחת 15 דקות לעריכת אמבטיה מפנקת בבית - דווקא כן.
חשים שאתם מאבדים נשימה בין כל הפעילויות של הקטנים? בקשו מהם לתעדף אותן. היא אולי משתוקקת שתצטרפו לטיול עם הכיתה שלה, אך אמביוולנטית לגבי ההישארות לצידה בעת שיעורי השחיה. בום! הרווחתן שעתיים של הפוגה.