
לקראת פורים המתקרב, חושפת האומנית הבינלאומית, שולי רצון, את אחד הפרויקטים הגדולים והשאפתניים ביותר שלה – מגילת אסתר נועזת ופורצת דרך הגורמת לכל מי שרואה אותה לעצור ולהביט. המגילה, המכונה "מגילת ימי - הביניים", היא פריט יודאיקה אספני לכל דבר. היא אויירה בדייקנות במשך 6 חודשים, בטכניקה של צבעי אקריליק עם עיצוב המשלב סגנון ארט נובו עם שטחים של צבע ואלמנטים עיטוריים שהיו מקובלים באיור כתבי יד בימי הביניים, מה שהעניק למגילה את שמה. העיצוב פורץ הדרך והביצוע המושלם, מעידים על היכולות יוצאות הדופן של האומנית הירושלמית.
אמנית מילדות
שולי היא אומנית יודאיקה שיצירותיה מוצגות בתערוכות בארץ ובעולם. "מאז שהייתי ילדה, היוותה האומנות סוג של חמצן עבורי, ממש אובססיה", היא מציינת. "האמת היא שכבר מאז שהגעתי לגיל בו אני מסוגלת 'לחשוב', ידעתי שאהיה ציירת. השאלה הייתה רק – מתי" ? לאחר שסיימה את לימודיה בסמינר, החליטה לממש את התשוקה לציור, ופנתה למומחים בעלי שם כדי ללמוד עיצוב גרפי, רישום אקדמי, ציור, אורנמנטיקה, הזהבה ועוד. "כל אחד מהמורים שלי העשיר אותי מהזווית שלו, אבל עדיין לא ידעתי במה בדיוק אני רוצה להתמקצע". לאחר שעסקה כמעט בכל תחומי האמנות האפשריים, הרגישה כי שום תחום אינו ממצה את היצירתיות שבוערת בה, ואז החליטה ללמוד לעומק את תחום היודאיקה.
את ההזמנה הראשונה היא קיבלה חודש לאחר לידת בנה הבכור. "מי שהזמין אותה הוא מכר שנכח בחתונה וראה את הכתובה שאיירתי בעצמי לחתונה שלי. הוא הציב לפניי משימה מאתגרת ביותר - לאייר מגילת אסתר ענקית בגובה 65 סנטימטר. היצירה התפרסה על פני שמונה יריעות, אורכה כ-5 מטרים והאיור הצפוף והמדויק דרש ממני עבודה של לא פחות משלוש שנים. זוהי למעשה היצירה - בה"א הידיעה הראשונה שלי, יצירה שהתאפיינה בצבעי כחול-אדום-זהב, מה שיצר אווירה מסתורית ועתיקה גם יחד. מאז, ב"ה, זכיתי ליצור עשרות פריטי יודאיקה יחודיים כגון מגילות שיר השירים, ספר פרקי אבות, מגילות אסתר, כתובות ועוד. אני מרגישה זכות כל כך גדולה לעסוק ביודאיקה, ביצירות עם ערך המבטאות את עולמי הפנימי, היהודי"
לפרוץ את הגבול
כשמביטים ביצירותיה של שולי אי אפשר שלא להתפעל. הן מלאות בצבע, בעומק, ובהרבה עלי זהב טהור שמשווים ליצירות מראה יוקרתי. ככל שמוסיפים לבחון את היצירות כך מבחינים בפרטים נוספים שמוכיחים עד כמה מחשבה מסתתרת מאחורי כל עיטור ושרטוט.
"האמנות שלי היא שפה", מסבירה רצון. "אני לא יוצרת כדי לקשט, אני יוצרת כדי לעורר תחושה, לעורר מחשבה. אני בוחנת כל קו וכל צבע, כי מבחינתי, יצירת אמנות צריכה להיות הרמונית ומדויקת לחלוטין. מהרגע שמתחילים לצייר את הקו הראשון, אין מקום לטעויות. כל תנועה חייבת להיות מחושבת, כל גוון צריך להשתלב בדיוק במקום הנכון. זה כמו כתיבה של יצירה מוזיקלית – אם תשנה צליל אחד, ההרמוניה תישבר".
במגילה הנוכחית החליטה שולי לפרוץ את הגבולות של עצמה, ולקחת את המסע האומנותי לשלב הבא - יצירה של מגילת אסתר שאינה דומה לשום דבר שנעשה לפניה בתחום ודרשה תכנון קפדני, ריכוז אינסופי ודיוק מיקרוסקופי. במקום שיטות עיטור מסורתיות המקיפות את טורי הטקסט כמקובל, גיבורי המגילה מתנשאים לגובה היריעה כולה מעל לטורי הטקסט, לצידם ותחתיהם. באופן זה טורי הטקסט "נשלטים" משני צדדיהם בדמויות גדולות המצוירות בצבעים עזים של ירוק ואדום השובים מיד את העין, והדמויות הנישאות משני טור הטקסט "מנהלות" דו-שיח עם סיפור המגילה. "המגילה הזו נוגעת בלב של כל מי שרואה אותה – בין אם הוא מוקסם, נפעם, או אפילו נרתע מהייחודיות שלה".
לאחר שפרופסור שלום צבר - חוקר אמנות יהודית, ופרופסור במחלקה לפולקלור ותרבות עממית באוניברסיטה העברית בירושלים, נחשף לעבודות של שולי, הוא החליט לחקור אותן לעומק. את מסקנותיו העלה על הכתב במאמר בן 16 עמודים עמוסים בשבחים בשם "אמנות היודאיקה של שולי רצון - כתבי יד עבריים מצוירים בראי יצירתה של אומנית עכשווית". במאמר הוא מתאר ומנתח 5 מתוך יצירותיה האחרונות של שולי, וכשתיאר את "מגילת ימי-הביניים" הוא פשוט יצא מגדרו וכתב : "הקומפוזיציות, ומבחר נושאי האיור, מעידים על תפיסה אמנותית שונה לחלוטין ממגילותיה הקודמות, ולמען האמת ממגילות של אמנים אחרים בעבר ובהווה… ללא ספק מדובר במגילה חדשנית, המציגה תפיסה רעננה ומקורית של מגילת אסתר."
"אמנות גדולה משנה את תפיסת המציאות שלך" (גבריאל אורזקו)
למרות החיבור העמוק למסורת היהודית, והשימוש באלמנטים מתקופות קדומות, המגילה הזו אינה "עוד" מגילה קלאסית. מדובר ביצירה שמצליחה לשלב בין השורשים לבין אמנות עכשווית. "אני מאמינה שאומנות יהודית צריכה להיות חיה, נושמת, מרגשת. לא רק משהו שמשמרים – אלא משהו שחיים אותו, נוגעים בו, מרגישים אותו" אומרת שולי. הייחודיות של המגילה אינה מסתכמת רק באיכות היצירה. היא מהווה ביטוי עמוק של זהות יהודית. היא מאפשרת לבעליה לחוש חיבור עמוק לשורשיו ולמסורת שהועברה מדור לדור. "מי שמחזיק יצירה כזו – יודע שהוא מחזיק פריט נדיר שאין שני לו בעולם. זו חוויה, זו אמירה, זו שייכות."
כניסה לגלריית האומנות של שולי רצון
הצגת כל התגובות