מובא בגמרא במסכת עבודה זרה (ח ע"א), כי בברכת שומע תפילה ניתן להוסיף על נוסח הברכה שתיקנו אנשי כנסת הגדולה, ולבקש מאת ה' את כל אשר נדרש לו לאדם באופן פרטי.
כמו כן, אומרת הגמרא, כי גם בברכות האמצעיות של תפילת שמונה עשרה (מברכת אתה חונן ועד לברכת שמע קולנו) ניתן להוסיף בקשות פרטיות על נוסח התפילה, אך זאת בתנאי שהבקשה עוסקת בענין אותה הברכה, וכגון מי ששוכח תלמודו יכול לבקש על כך בברכת אתה חונן, החפץ בתשובה יכול לבקש בברכת השיבנו, מי שיש לו חולה בביתו יכול לבקש עליו רפואה בברכת רפאינו, והנזקק לפרנסה יכול לבקש על כך בברכת השנים (גמ' ע"ז ח ע"א, רש"י ד"ה מעין כל ברכה).
עוד מובא בהמשך הסוגיא, כי גם בסוף התפילה לאחר ברכת שים שלום, ובטרם עקירת הרגליים בסיום תפילת אלוקי נצור, ניתן לבקש בקשות פרטיות, ואף להאריך בתחנונים אפילו כסדר יום הכיפורים.
מדברי הראשונים (רבינו יונה בדף כב ע"ב מדפי הרי"ף ד"ה אע"פ, רמב"ם הלכ' תפילה פרק ו הלכה ג) עולה, כי ברכת שומע תפילה שונה משאר הברכות האמצעיות שבתפילת שמונה עשרה, ומותר לבקש בה על כלל צרכיו וצרכי עם ישראל, וזאת לעומת הברכות האמצעיות שניתן לבקש בהם רק בקשות פרטיות שהן מענין אותה הברכה (רפואה בברכת רפאינו וכדו').
הבדל נוסף בין ברכת שומע תפילה לשאר הברכות האמצעיות עולה מדברי הב"ח (או"ח סי' קיט) הסובר, כי אין לבקש בברכות האמצעיות על צרכיו העתידיים כגון שלא יחלה או שלא יחסר לו מזונו, אלא יש לבקש רק על ענין הנדרש והחסר בהווה, אך בברכת שמע קולנו מותר להרחיב ולבקש אף על העתיד לבוא.
חשיבות רבה נודעה לבקשות הפרטיות בתפילה, ובמשנה ברורה (או"ח סימן קכב סע"ק ח) העתיק את דברי החיי אדם (כלל כד סעיף יט) כי "נכון וראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ה' באמת ושלא ימצא ח"ו פסול בזרעו...".
למרות החשיבות הרבה שיש בתחינות ובבקשות הפרטיות, נפסק בשו"ע (או"ח סי' קיט סעי' ב) בשם יש מי שאומר (שיטת המרדכי בברכות פ"ה סי' קג), כי אין להאריך בבקשות על צרכי היחיד באמצע תפילת שמונה עשרה, וכן כתב המשנה ברורה (או"ח סי' קכב סע"ק ח) כי טוב יותר לקבוע את התפילות על צרכיו הפרטיים אחר סיום שמונה עשרה (בברכת אלוקי נצור), ולא להאריך בברכת שמע קולנו, וזאת כדי שלא יפסיד עניית קדושה קדיש וכדו'.
כתב הט"ז (סי' קכב סע"ק ב), כי אין לבקש בתפילת שמונה עשרה על צרכיו הפרטיים בנוסח קבוע שכן באמירה קבועה של בקשותיו, נראה המתפלל כמי שמוסיף על נוסח הברכות שתיקנו אנשי כנסת הגדולה.
בענין זה כתב הערוך השולחן (אורח חיים סימן קיט סעיף ב) כי יש לחשוש לדברי הט"ז ואף ביקש למחות במי שהוסיפו בברכת שמע קולנו נוסח קבוע של תפילה על פרנסה, בקשת תשובה ווידוי על חטאיו, וז"ל: "ודע דזה דבר פשוט שלא התירו חז"ל להוסיף בשמונה עשרה אלא במקרה כשצריך לזה אבל להוסיף תפלה קבועה תמידיות בשמ"ע הוא העזה יתירה וחוצפא כלפי אנשי כנה"ג ועל זה יודה כל ת"ח וכל אשר יראת ה' בקרבו ובכן יש לצעוק על המדפיסים שהוסיפו בסידורים בשמע קולנו תפלה קבועה אנא ה' חטאתי וכו' אתה הוא הזן ומפרנס וכו' ורבים מעמי הארץ אומרים זה תמיד ככל תפלת י"ח ולבי עלי דוי על המעשה הזה ושמעתי שכבר הרעיש על זה אחד מגדולי הדור בדור שלפנינו אלא שבעוה"ר אימסר עלמא בידא דטיפשאי והמדפיסים עושים כרצונם ואין בידינו למחות וזה שהביאו מזוהר שטוב לשאול על מזונותיו תמיד אפילו הוא עשיר או להתודות על חטאיו [מג"א סק"א] זהו ודאי כן הוא אבל לא לעשות נוסחא קבוע בתוך תפלות אנשי כנסת הגדולה ואם ירצה יכול לומר אותם אחר התפלה ואחר יהיו לרצון ומי ימחה בידו וכבר אמרו בגמרא דאחר התפלה יכול לומר אפילו כסדר של יוה"כ".
יצוין כי המשנה ברורה (בשער הציון סי' קיט סע"ק ב) חולק, וסובר כשיטת המגן אברהם ועוד פוסקים, שאין בנוסח בקשה פרטית קבועה כדי שיראה כמי שמוסיף על המטבע שטבעו אנשי כנסת הגדולה, וכתב כי טוב בברכת שומע תפילה להתוודות על חטאיו ולומר חטאתי עוויתי וכו' וכן להתפלל על מזונותיו אפילו שהוא עשיר שאין לו מחסור.
הדברים נכתבו בתמצית לצורך עיון ולימוד ואין בקיצור הדברים כדי להביא את מלוא הפרטים הנוגעים לאופן עריכת בקשות פרטיות בתפילת שמונה עשרה ובאלוקי נצור, ויש להיוועץ עם מורה הוראה כיצד לנהוג הלכה למעשה.