שאלות רבות בענייני חינוך והנהגה, פוקדות את שולחנו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי אהרון לייב שטיינמן. תשובותיו, הנובעות מעומק דעת תורה, מצליחות להפתיע בכל פעם מחדש.
בימים האחרונים, הגיע אל ראש הישיבה מלמד באחד ה'חדרים' בבני-ברק, ובפיו שאלה הנוגעת לחינוך הילדים בכיתתו ודרכי ההתמודדות עימם כאשר בדורנו, רמת החוצפה אצל הילדים רק הולכת גוברת.
המלמד, ניגש אל הגראי"ל, ושאל: "מה רמת התגובה של המלמד, שצריכה להיות מול ילד חוצפן, בכדי שהמשמעת בכיתה, אותה כל-כך קשה היום להשיג, לא תאבד?".
"האם להכות את הילד ממש, או שמא לגעור בו בפנים זעופות ואולי להוציא אותו מהכיתה או בכלל לשלוח אותו אל המנהל?", מנה המלמד שורת פתרונות.
הגראי"ל שטיינמן, העניק מבט חודר בפניו של המלמד, ותהה: "מנית כאן דרגות שונות של עונשים. לפי מה המצאת אותם? האם לפי רמת הפגיעה האישית שלך מחוצפתו של הילד?".
"חלילה", השיב המלמד הנבעת. "הכל הוא רק בשביל המשמעת בכיתה, כדי שאוכל לחנך את הילדים כראוי, בדרך התורה והישר".
ראש הישיבה, קיבל את תשובת המלמד ואמר: "אם אתה באמת לא מחפש רק את נקמתך האישית - שזה גרוע מאוד, אלא באמת רוצה לפתח משמעת וכבוד בכיתה, אגלה לך סוד ופתרון".
"ילד מתחצף? אתה פשוט מתעלם ומבליג", הורה מרן ראש הישיבה למלמד, "אמנם זה מרגיז אותך, וכואב, וזה בניגוד לכל מה שלימדו אותך, אך בכל-זאת, תבליג".
הגראי"ל הוסיף ואמר: "הילדים, הם חכמים מאוד. כשיראו שהבלגת, הם יעריצו אותך עד מאוד, ובכך תשיג את המשמעת הכי טובה בכיתה. פשוט להבליג!".
המלמד, שנפעם מתשובתו של מרן, הודה לראש הישיבה על דבריו ועל העצה הטובה לה זכה.
הגראי"ל, סיים בחיוך: "אם כבר תתרגל, זה סתם כך מאוד בריא בחיים, להבליג כשמרגיזים אותך. בכל מקום יכבדוך ויעריצוך - אם תבליג. השומע חרפתו ואינו משיב, עליו הכתוב אומר, "ואוהביו כצאת השמש בגבורתו".
הצגת כל התגובות