מצוות ארבע כוסות ויין מוגז
ממצוות החג הידועות היא מצוות שתיית ארבע כוסות בליל הסדר, בלילה הראשון של חג הפסח (אור לט"ו בניסן). מצווה זו היא מתקנות חז"ל, וחיובה חל הן על גברים והן על נשים.
בעשורים האחרונים נפוץ היין המוגז, אשר מקל על השתייה, ורבים החלו להשתמש בו גם לקיום מצוות ארבע כוסות.
בשו"ת תשובות והנהגות (ח"ו, סי' עד) כתב להחמיר שאין לקדש על יין מוגז, ודן האם ראוי הוא לניסוך היין. אולם, בשו"ת אור לציון (ח"ב, כ, אות יח, בהערות) העלה שיין מוגז כשר לקידוש עליו, וכן כתבו בשו"ת שבט הקהתי (ח"ד, סי' פח) שהוא כשר ומהודר לקידוש ללא כל פקפוק. כך גם דעת בעל שבט הלוי (חוברת "מבית לוי" על ענייני פסח, עמ' מט) והטעם הוא משום שלא הוסיפו בו דבר ממשי ולכן אף לשיטת הרמב"ם שפסל יין מבושל או שיש בו סוכר שאינו כשר לנסכים כאן יהיה כשר לנסכים וכ"ש לקידוש.
שתיית רוב כוס בד' כוסות
אמנם, יש שביקשו לחלק בין קידוש לארבע כוסות. לעניין קידוש של שבת ויום טוב, שם יכול אדם לצאת ידי חובה ביין מוגז, שכן עיקר חיוב השתייה הוא מלוא לוגמיו (שולחן ערוך, או"ח רע"א, יג)
אך לעניין ארבע כוסות שבליל הסדר לכתחילה יש לשתות רביעית, והמהדרים אף שותים רוב כוס, גם כאשר מדובר בכוס גדולה. שמא דבר זה מעט קשה לביצוע ביין מוגז, בפרט כאשר יש צורך לשתות בזמן קצוב לכתחילה. ויש לעיין.
עוד מובא בספר קידוש כהלכה (עמ' רי"ז, הערה 10) כי נשאל מרן הגר"ע יוסף זצ"ל אם יין מוגז כשר לקידוש, והשיב כי "כשר." וכן פסקו מרן הגר"מ אליהו זצ"ל והגר"נ קרליץ זצ"ל כי כשר לקידוש.
מעשה בפנטזיה
בעלון "נר לשולחן שבת", פורסם המעשה הבא:
לפני שתי שמיטות, יקבי "כרמל מזרחי" פעלו במסגרת "אוצר בית דין" בפיקוחו של הגאון רבי נסים קרליץ זצ"ל. הבקבוקים ליין נרכשו ממפעל בירוחם, אך מאחר שהמפעל פעל גם בשבת, בית הדין דרש לרכוש רק בקבוקים שיוצרו באמצע השבוע. הנהלת המפעל התעלמה מהדרישה, מתוך ביטחון במעמדה כמונופול, שכן החוק אסר אז על ייבוא בקבוקים מחו"ל.
אך השגחה פרטית התערבה – תנור הזכוכית במפעל התפוצץ, והרשויות נאלצו לאפשר ליקב לייבא מיליוני בקבוקים מחו"ל. מאחר שהיו בבעלות גוי, הורה הגר"נ קרליץ לטובלם. כדי להטביל כמות כה גדולה, נבנה מקווה מיוחד ביקב, ובו הותקנה מכונה ששילבה סרט-נע להורדת הבקבוקים למקווה לפני מילויים.
אחד מסוגי היין שיוצר לא הצליח בשוק, ולכן הפכו אותו ליין מוגז בשם "פנטזיה". אלא שהבקבוקים הארוכים שנדרשו לו לא התאימו למכונת ההטבלה. לפיכך, הורה ר' נסים למכור את היין ללא טבילה, אך בסייג – להוסיף פתק המבהיר כי "בשימוש חוזר, הבקבוק טעון טבילה". וכך הוכן הפתק, וכנהוג בסיומו, "בברכה כרמל מזרחי".
אך המדפיס צירף את המילה ״בברכה" להוראת ר׳ נסים, ובנוסח המחודש היה כתוב:
״בשימוש חוזר הבקבוק טעון טבילה בברכה. כרמל מזרחי.