גורלות האסורים
בשולחן ערוך (יורה דעה סימן קע"ט סעיף א') נפסק: "אין שואלים בחוזים בכוכבים ולא בגורלות". לכאורה, משמעות הדברים היא שאסור להטיל גורל.
אולם, בספר טהרת המים (מערכת גורל, הובא בשדי חמד מערכת גורל) מבואר כי כוונת השולחן ערוך היא כפי שביאר הבית יוסף בתחילת סימן קע"ט בשם התוספות (שבת קנ"ו ע"ב), על פי דברי רבותינו בספרי: "מנין שאין שואלים בגורלות? שנאמר תמים תהיה עם ה' אלוקיך". התוספות מסבירים כי גורל וחיזוי בכוכבים הם עניין אחד, והאיסור מתייחס לשאלה על העתיד והאירועים שיבואו, משום מצוות תמים תהיה.
עם זאת, אין איסור להטיל גורל בדרך המקובלת, כפי שאכן נעשה בחלוקת ארץ ישראל לשבטים. כך ביאר גם הגאון רבי שמואל ואזנר זצ"ל (קובץ ויסע אשל, עמוד תק"צ).
דבר זה מתבאר גם בתשובות האלף לך שלמה (להגר"ש קלוגר זצ"ל, אורח חיים סימן ס"ג), שם נכתב:
"אין אנו נוהגין להטיל גורל על אמירת קדיש, ונראה מדברי הש"ך בשם התוספות שאין שואלים בגורלות – וכוונתם על גורלות בנוגע לעתיד, כגון אם יחיה החולה או אם תימצא אבידה וכיוצא בזה. על עניינים כאלה נאמר 'תמים תהיה עם ה' אלוקיך'. אולם, כאשר מדובר בהכרעה בין שני עניינים קיימים – לדעת אם דבר מסוים שייך לזה או לזה – אין בזה איסור. שהרי בבית המקדש היו מפיסין (מטילים גורלות) כדי לקבוע מי ישחט את הקרבן, וכן שנינו שאין מטילים גורל ביום טוב – ומשמע שבחול הדבר מותר".
מכאן עולה הבחנה ברורה: השאלה על העתיד באמצעות גורל אסורה, אך השימוש בגורל כאמצעי הכרעה בין אפשרויות קיימות – מותר.
מעשה בהגרלה
מעשה שהיה בעיר הקודש ירושלים, בארגון חסד שערך הגרלה לטובת העניים. הם מכרו כרטיסים לזכייה בפרסים יקרי ערך, וביום ההגרלה הוכנסו כל התלושים עם מספרי המשתתפים לתוך קופסה גדולה, שבה היו אלפי פתקים. לאחר מכן, הוגרלו הזוכים לכל הפרסים.
אולם, לאחר ההגרלה, נמצא אצל אחד מגבאי הצדקה חבילת תלושים נוספת, שלא הוכנסה לקופסה בזמן. הדבר עורר סערה גדולה – הזוכים טענו כי זכייתם תקפה, ואילו האחרים טענו שההגרלה נעשתה שלא כדין ויש לפוסלה.
למעשה, שאלה זו אינה חדשה, וכבר דן בה רבנו החוות יאיר (סי' ס"א, הובא בחושן משפט סי' קע"ה פתחי תשובה סק"א). וכך תיאר מעשה דומה:
קבוצה של שנים-עשר אנשים ערכה גורל על כוס כסף, כאשר כל אחד נתן סכום כסף להשתתפות. ההגרלה נעשתה באופן הבא: שמות המשתתפים נכתבו על פתקים שהוכנסו לקלפי אחת, ובקלפי שנייה הוכנסו אחד-עשר פתקים ריקים ופתק אחד שעליו נכתב "מזל טוב". ילד קטן נבחר להוציא פתק מכל קלפי, והאדם ששמו יצא יחד עם הפתק "מזל טוב" זכה בכוס הכסף.
אך במהלך הבדיקה התברר שהתרחשה תקלה – במקום עשרה פתקים חלקים ופתק אחד עם "מזל טוב", נמצאו בקלפי שני פתקים שעליהם נכתב "מזל טוב". השאלה שנשאלה היא האם הגורל תקף, ומה יש לעשות במקרה כזה.
בתשובתו פסק החוות יאיר שהגורל בטל, משום שהוא לא נעשה כראוי. הוא נימק זאת בכך שגורל שנעשה כהוגן "נוגע בו ההשגחה העליונה" ואמור להתקיים ללא כל פגם. אם אירעה תקלה – סימן שהגורל אינו תקף. כך עולה גם מדברי המגן אברהם (או"ח סימן קל"ב ס"ק ב') ובשו"ת ושב הכהן (סימן ע"ג).
מכאן ניתן ללמוד שגם במקרה ההגרלה בירושלים, ייתכן שיש מקום לפסול את התוצאות, שכן לא כל הכרטיסים הוכנסו לקופסה במועד, וההגרלה לא התנהלה כראוי.