יום שמיני עצרת נקרא בשם 'עצרת' לפי שאמר הקב"ה: "עצרתי אתכם כמלך שזימן בניו לסעודה לימים קצובים כיון שהגיע זמנם אמר בבקשה מכם עכבו עמי יום אחד, שקשה עלי פרידתכם".
עוד מובא בגמרא - אמר ר' לוי הני שבעים פרים כנגד מי, כנגד שבעים אומות, פר יחיד למה, כנגד אומה יחידה, משל למלך בשר ודם שעשו לו עבדיו סעודה, ליום האחרון אמר לאוהבו עשה לי סעודה קטנה כדי שאהנה ממך.
יומא דצלותא
חג שמיני עצרת, תהיה יראת ה' על פניו להתפלל ערבית בכוונה עצומה, כי עדיין לא נגמר גזר הדין עד למחר כמבואר בזוהר, עוד כתב בזוהר הקדוש: שביום שמיני עצרת, ישראל לבדם נמצאים עם המלך, ומי שיושב עם המלך, כל מה שרוצה שואל ונותן לו.
הישיבה בסוכה
לבני חו"ל שיום שמיני עצרת הוא ספק שביעי אוכלים בלילה זה בסוכה אבל אין מברכים 'לישב בסוכה' אולם לעניין שינה מנהג העולם להקל ואין ישנים בסוכה (שו"ע סי' תרס"ח) וכתב 'אלף המגן' שכבר נתפשט המנהג אצל רבים מגדולי ישראל ונהגו לישב בשמיני עצרת ולאכול בביתם.
תזכורת לשניים מקרא ואחד תרגום
בליל שמחת תורה, יקרא פרשת 'וזאת הברכה' שנים מקרא ואחד תרגום שעתה היא זמנה (מ"ב סי' תרס"ט סק"ד)
חג שמחת תורה
בא"י נהגו לעשות חג שמחת תורה בשמני עצרת, לפי שמסיימים בו את התורה וראוי לשמוח בסיומה (טור סי' תרסט). וכתב הרמ"א שנהגו בכל תפוצות ישראל, להוציא ערבית ושחרית את כל ספרי התורה שבהיכל, ואמרים זמירות שירות ותשבחות כל מקום לפי מנהגו, ונהגו להקיף עם ס"ת את הבימה שבבית הכנסת כמו שמקיפים עם הלולב והכל משום שמחה. יש שנהגו להקיף ג' פעמים ויש שנהגו להקיף ז' פעמים.
סדר ההקפות - והנרות
טרם הוצאת ספרי התורה אומרים פסוקי 'אתה הראת' ואמרים פסוק אחר פסוק, חזן וקהל, והמנהג לעטר את ספרי התורה בכתרים כמובא בזוהר הקדוש (ח"ג רנו) במשנה ברורה (שם סק"ד) כתב להרבות בנרות בבית הכנסת לכבוד ספרי התורה שמוצאים ויש שנותנים נר דלוק בתוך ההכיל לסימן 'תורה אור' שכשאין תורה בהיכל צריך אור נר (ט"ז סי' קנד סק"ז ועוד).
השמחה עם התורה
יש לרקוד ולזמר לכבודה של תורה כפי שעשה נעים זמירות ישראל שעליו נאמר (ש"ב ו טז) מפזז ומכרכר לפני ה', ובשם האר"י מקובל כי דוד הגיע למעלתו הנשגבה עקב שמחתו העצומה עם תורת ה' באותה שעה.
יום זה רגילים אצלנו לרקד בו אפילו כמה זקנים בשעה שאומרים קילוסים לתורה, "ואל יאמר האדם אין זה כבודי וכבוד התורה לרקד לפני העם כאחד הריקים", שהרי זה היה חטא מיכל בת שאול שהשיב לה דוד המלך 'ונקלתי עוד מזאת' (המהרי"ק בשם האי גאון)
טף, למה באים?
בשעת עריכת ההקפות מנהג ישראל להביא לבית הכנסת את הטף, קטנים וקטנות, זכר למצוות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש במוצאי שנת השמיטה, כי ישנם חשבונות שונים לעניין שנת השמיטה ולכך עושים זכר לזה בכל שנה ושנה (כתר שם טוב ועוד) - בספר הטעמים כתב שהילדים נושאים דגלים כאנשי מלחמה שזהו מתכסיסי המלחמה כנודע, ומראים הילדים שתכסיסי המלחמה שלנו היא התורה הקדושה.
ספר תורה לקטנים
בשו"ת שבט הלוי הזהיר מרן הרב וואזנר זצ"ל שיש להיזהר לא ליתן לקטנים ממש ס"ת קטנים מודפסים כי הם אינם יודעים לשמור עליהם כראוי לכבודם ויבואו חלילה לידי בזיון.
שִׂישׂוּ וְשִׂמְחוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה / וּתְנוּ כָּבוֹד לַתּוֹרָה
כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִכָּל סְחוֹרָה / מִפָּז וּמִפְּנִינִים יְקָרָה: