הרב הקדוש רבינו שלמה מקרלין הי"ד זצ"ל נולד בשנת ת"ק לאביו הר"ר מאיר סג"ל הלוי ע"ה ולאמו יוטא בעיירה טולצין שבדרום-מערב אוקראינה. היה מגדולי תלמדי המגיד ממעזריטש ורבי אהרן הגדול מקרלין, ומאוחר יותר הוא גם מילא את מקומו בהנהגת חצר קרלין עד להירצחו בדם קר ע"י קוזק רוסי בעיר לודמיר.
פרות קדושות
בצעירותו למד תורה בסתר המדרגה ובדחקות נוראה, מספרים שפעם ניגש אליו אחד מבעלי הבתים שבעיר ושאלו: אברך כמוך היושב מבוקר עד ליל בבית הכנסת והוגה בתורה בהתמדה, מניין הוא מוצא מקור פרנסתו ופרנסת אנשי בית? רבי שלמה השיב לו בנחת: הסר דאגה מלבך, חביבי, הרי מקור מחיתי הוא כי משום שיש באמתחתי "שתי קי" (= שתי פרות – ק"י בשפת היידיש הוא פרה)
שמע אותו האיש וקיבל, לימים חשב ללכת לקנות מרבי שלמה חלב למען יפרנס איש תלמיד חכם, אך הרבנית אמר לו שאין ולא היו להם מעולם פרות חולבות, ואין היא יודע על מה הוא מדבר כלל וכלל. סר אותו בעל הבית לבית הכנסת ושאל את רבי שלמה כיצד זה אמרת שיש לך שתי פרות הרי הרבנית העידה פני שאין לכם מאומה?
רבי שלמה חייך לעומתו ואמר - אתה חשבת שיש לי שתי ק"י. בעוד שכוונתי הייתה שיש לי שתי כ"י
כי האחד הוא: כי בו ישמח לבנו והכי השני הוא: כי בשם קודשו בטחנו.
על החסידים
על תחילת דרכו בחסידות וקשרו האמיץ עם רבו רבי אהרן מקרלין זצ"ל הדעות חלוקות אך גלוי וידוע שנפשו הייתה קשורה בנפשו למרות שרבו היה מבוגר ממנו בארבעים שנה לא זזה ידו מתחת ידו. רבי שלמה מקרלין היה בעל אישיות מופלאה ביותר וכל כולו אש שלהבת בעבודת ה' כאותם צדיקים וחסידים הראשונים (ת"מ)
אף הוא היה אומר: ואמרתם זבח...כאשר רוצים לזבוח את היצר אזי פסח לה' שיש לפסוח ולדלג על הבלי העולם הזה ולהתרומם טפח מעל קרקע הארציות.
מתחסד עם רבותיו
מעבר לתלמיד היושב לפני רבותיו שכל תורתו מהם, הרי שרבי שלמה גמל עמהם חסד של אמת ואימץ את שאר בשרם והכניסם אל תוך ביתו. רבו רבי אהרן מקרלין זצ"ל נפטר בגיל צעיר (ל"ו) והותיר את בנו רבי אשר אותו אימץ רבי שלמה מקרלין וגידלו ורוממו להיות מנהיג שושלת קרלין בבוא העת.
וכך גם גידל וחינך את שני בניו של רבי אברהם המלאך (בנו של המגיד שנפטר בגיל ל"ז) הבן רבי ישראל חיים נשא אף את בתו של רבי שלמה, והבן השני הוא רבי שלום שכנא לימים אבי השושלת הרוז'יניאת.
נזר האדמו"רות
תחילה הנהיג את עדתו בקרלין אך בעקבות מחלקות מצד המתנגדים העתיק את מגוריו לעיר לודמיר שבוואהלין. השבחים שנאמרו מפיהם של גדולי התקופה אודות גדלותו של רבי שלמה מקרלין זצ"ל נודעים ומפורסמים. יש שכינוהו 'בעל שם טוב קטן' או תלמדיו רבי אורי זצ"ל שאמר עליו צדיק הוא משורש נשמות ישראל, אבל מורי ורבי רבי שלמה מקרלין הינו שורש השורשים.
ופעם אף העיד עליו רבי שנאול זלמן מלאדי בעל התניא זצ"ל ואמר: מי ידמה לרבי שלמה הקדוש מקרלין הרי הוא גבוה בטפח מן העולם. מאמר זה ידוע בין חסידי חב"ד ועליו כתב נכדו הצמח צדק זצ"ל (ראה מאמריו על חנוכה) פירוש ארוך המיוסד על מאמר חז"ל ברכות נ"א ומגביהו מן הקרקע.
רבי אומר איזה דרך ישרה
את דרך התושה היה מבאר רבי שלמה זצ"ל: סור מרע ע"י ועשה טוב הממשיך על עצמו קדושה וטהרה ע"י ועשה טוב ממילא הוא עצמו מתרחק מן הרע. הוא לא גרס שיש לערוך סדר תשובה ע"י תעניות וסיגופים ממה נפשך אמר כשאין הולכים בדרך הישר הרי אף הצומות והסיגופים אינם שווים כלום אלא מה כן הולכים בדרך הישר הרי אז גם לאכול ולשתות אפשר ביושר וסיים ככה קיבלנו מפי אבותינו ורבותינו הקדושים
עוד היה אומר: ה' צלך כמו צלו של אדם עושה כל מה שהאדם עושה מרים ידו גם הצל מרים ידו כן הקב"ה כביכול מתנהג כעין צלו של האדם עושה האדם מצוות ה' מברך ומודה להקב"ה הקב"ה מברך אותו מקיים מה שהקב"ה מצווה הקב"ה עושה רצונו של האדם ומברכו בכל יום.
במעלות קדושים וטהורים
על חפצו של רבי שלמה למות על קידוש ה' רבו הסיפורים והאגדות אחת מני רבות גורסת, שפעם בטרם תפילת שחרית הזמין אדם אחד את רבי שלמה לביתו . רבי שלמה אמר לו ראה נא, אני עומד לקרוא קריאת שמע של שחרית ואח"כ גם לומר תחנון בהם אנו מצווים למסור את נפשנו קדם רבון עולמים. איך אוכל להתחייב לבוא איליך ושמא תעשה בקשתי, ואזכה למסור את נפשי...
היה זה בשנת תקנ"ב העולם כמרקחה נמחץ בין אגרופו של נפוליון לבין הדב הרוסי. וכיודע גדולי ישראל מהם מצדדים עם הצרפתים וחבריהם מצדדים עם הרוסים. וכמו תמיד את המחיר העיקרי שלמו היהודים במזומן היות שהיו מטרה קלה לחיילים הקוזקים, אלה האחרונים היו מבצעים שמות בעיירות ספר יהודיות רוצחים חומסים וגזולים, יום אחד יריות רובה מפלחות אוויר העיירה לודמיר כולם עד מהרה רצו לבית המדרש לחסות בצילו של רבי שלמה מקרלין, היה זה ביום שבת קודש הרבי הקדוש ניגש אל העמוד והחל להתפלל בסילודין והנה קוזק מרושע ירה ברגלו של הרבי הרבי נפל ארצה מדמם כולו וכעבור כמה ימים ביום כ"ב בתמוז תקנ"ב השיב רבי שלמה מקרלין את נשמתו לבוראו.
צדיקי החסידות ראו ברבי שלמה מקרלין זצ"ל את "משיח בן יוסף", האמור לההרג על ידי רשע בשם ארמילוס, ולפי המסורת החסידית כך נקרא הקוזק שירה ברבי שלמה. חסידי קרלין נוהגים ביום ההילולא שלו (כ"ב בתמוז), לברך ברכת שהחיינו על פרי חדש, אף על פי שההילולא חלה בימי בין המצרים.
ומספרים שבעת יציאת נשמתו שמעו אותו אומר את הפסוק (ישעיהו סג ט) בְּאַהֲבָתוֹ וּבְחֶמְלָתוֹ הוּא גְאָלָם וַיְנַטְּלֵם וַיְנַשְּׂאֵם כָּל יְמֵי עוֹלָם
זכותו תגן אלינו אכי"ר.