פינתו של הרב יעקב גלויברמן: מַהִי הַדֶּרֶךְ הַנְּכוֹנָה לִמְצִיאַת בַּת זוּג?

בפרשת השבוע 'חַיֵּי שָׂרָה', מסופר כיצד שלח אברהם אבינו את אליעזר עבדו למצוא שידוך ראוי לבני יצחק.

חז"ל אומרים שארבעים יום לפני תחילת ההיריון כבר נקבע לאדם בשמים מי תהיה בת-זוגו בעולם הזה.

אולם, חז"ל מדגישים שלמרות זאת, על האדם להשקיע מזמנו ולחפש בת זוג בכוחותיו שלו.

זאת אומרת - למרות שהזיווג נקבע משמיים, לאדם יש בחירה חופשית וביכולתו להשפיע על גורלו ולשנות את מזלו. לכן אל לו לשבת בחיבוק ידיים, אלא לפעול ולחפש את בת הזוג המתאימה לו.

בפרשה מסופר שאברהם מזהיר את אליעזר לקחת רק בחורה עם מעלות טובות, בעוד רוב בני האדם מחפשים אחר יופי, ייחוס וכסף. ואכן אליעזר חיפש, בדק ומצא את רבקה שהיא בעלת מידות טובות בגמילות חסדים.

אליעזר ביקש ממנה להשקותו במים מתוך הכד שלה, וכאשר אמרה לו: "וַתֹּאמֶר שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה", הבין שהיא טובת לב וכי היא המתאימה ליצחק. רש"י מסביר שרבקה הקדימה לתת מים לאליעזר לפני הגמלים, היות וטבעו של הגמל להחזיק מעמד ימים ללא מים, ואילו טבע האדם הוא להרוות צימאונו  ולשתות מים מדי יום ביומו.

בתלמוד כתוב: "כלה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה". את הביטוי "כלה שעיניה יפות" מפרשים במשמעות של מידת החסד – מחי שהיא מתנהגת עם הבריות בעין יפה ובלב טוב הגומל חסד עם הזולת, היא האישה הנכונה לבנות בית יציב וחם, בית של טוב ונתינה.