"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת... שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה" (ויקרא, כג, טו). לילה אחד לאחר ליל הסדר, אנחנו מתחילים במצווה-הזמנית הארוכה ביותר שאנו מצווים בה, מצוות ספירת העומר. לא יום אחד ולא שבעה ימים, לא שבוע ולא שניים; חמישים יום שהם שבעה שבועות, אנחנו פוסעים יד ביד עם הספירה, ממחרת היציאה ממצרים, דרך קריעת ים סוף, ועד למתן תורה.
המשמעות הפשוטה למילה 'ספירה', היא מִספר. יש כאן משהו שאני סופר אותו. וכמו מאליו עולה לנו הביטוי העממי: "אני לא סופר אותו", ביטוי שמשמעו – "הוא לא חשוב לי", "זה לא משמעותי בשבילי".
כי את מה אנחנו סופרים?
סופרים את מה שחשוב לנו. את מה שיקר לנו ורצוי ומשמעותי. ויש כאן, בהחלט יש כאן מה לספור!
אבל מעבר למימד המִספרי, שאנו מונים ומוסיפים כל לילה, "היום יום אחד לעומר", "היום שני ימים לעומר", בעומק, יש לספירת העומר רובד נוסף.
ה"אור החיים" הקדוש מסביר, ש'וספרתם' זה מלשון אבן ספיר, שהיא אבן מאירה. מלשון ספירות ובהירות. ואומר הבעל שם טוב הקדוש: "וספרתם לכם" – איך תהיו בהירים יותר, מאירים יותר, כמו אבן ספיר? באמצעות "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת" – בבירור שבע המידות של הספירה הזאת: חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות.
חכמי הסוד מנו שבע מידות בסיסיות בטבעו של האדם (יעויין בתניא פרק ג'), שהן כנגד שבע הספירות העליונות עליהן מושתת העולם, ובהן מנהיג הקב"ה את עולמו.
לכל מידה משבע המידות יש את הצד המתוקן שלה, לעומת הצד של הקלקול. ספירת העומר זה הזמן לברר את המידות הללו שבתוכנו, לעשות איתן עבודה פנימית, מידה אחרי מידה, שלב אחרי שלב, קומה אחר קומה, עד להקמת הבניין הנפשי של כל אחד ואחת מאתנו.
בשביל טיפוח כל מידה ומידה יש לנו שבוע שלם של עבודה. שבוע לחסד ושבוע לגבורה, שבוע לתפארת, שבוע לנצח, שבוע להוד, ליסוד, ושבוע למלכות.
ואיך עובדים עם המידות הללו?
בשלושה שלבים.
השלב הראשון הוא "וידעת היום", כלומר – להכיר את המידה ולהבין את משמעותה ומהותה. מה זה הוד? מה זה אומר המילה הזאת? אני לא מכיר! אפשר להסביר לי אותה במילים פשוטות שגם אחד כמוני יבין במה מדובר?
השלב השני הוא בבחינת "והשבות אל לבבך". כאן אני רוצה לזהות את הכוח הזה בתוכי. לבדוק איפה אצלי יש חסד? באיזה מקומות בא לידי ביטוי הכוח הזה? איפה קיימת אצלי תפארת? או שמא פגשתי רק את היפוכה? אני מצליח לזהות משהו?
אם אני לא מוצא את זה אצלי ורק יודע לדקלם היטב על מהות המידות והכוחות – מה זה יעזור לי? איך אבין את הכוח הזה באמת ואדע להשתמש בו, אם הוא יהיה רק בספרים ובעלונים ואצל המרצה הדגול ובכלל לא איתי?!
אחרי שאני מכיר ומבין את משמעות המידות וגם מזהה אותן בתוכי, אני מגיע לשלב השלישי של העבודה הנגזר מהמילה "מידה". מידה זה מלשון מדידה. כן, אני צריך ממנה, אבל בכמות מסוימת. ועל זה אני עובד, על לעבוד נכון עם המינונים של הדברים, להשתמש נכון ובצורה מאוזנת בכל הכוחות כולם. יש כאן פלפל חריף ופפריקה מתוקה, יש כאן מלח ולימון, סוכר וזעתר... כמה אני לוקח מכל דבר? מה המינון המדויק שאני אישית, צריך לתבשיל הספציפי הזה? אני רוצה לדייק במינונים, לפי צרכי וטעמי, בהתאם לתפקיד שלי ולהוראות הבורא יתברך!
רק כך התבשיל יצא מוצלח...
מבינים? מתחברים? רוצים?
אז היכונו, אנחנו יוצאים לדרך, כדי להיות מאירים יותר, בהירים יותר, מוכנים יותר לקבל את התורה הקדושה...
בבירור שבע המידות.