אקטואליה בפרשה: כוח הבנים בא מכוח האבות

במידה רבה, חמשת הפרשיות האחרונות של ספר שמות עוסקות כולן במצוות בניית המשכן. נראה מכל פסוקי התורה שמתחילים "וידבר ה' אל משה לאמר..." שמשה רבינו הוא האדם שקיבל את האחריות לבנות את המשכן.

יחד עם זאת, אנו למדים בפרשת השבוע שהאחראי האמיתי על הבנייה לא היה משה רבנו. אדרבא, זה היה אחיינו - "בצלאל בן אורי בן חור". [שמות ל"א ב] .

'הדעת זקנים '(פירוש לתורה שנכתב על ידי בעלי התוספות) תוהה מדוע התורה עוקבת באופן לא אופייני אחר אילן היוחסין של בצלאל שלושה דורות אחורה עד לסבו, חור.

השאלה בולטת עוד יותר מכיוון שרק ארבעה פסוקים מאוחר יותר, כאשר התורה מציגה את עוזרו של בצלאל, אהליאב בן אחיסמך, התורה מזכירה רק את שם אביו, לא את שם סבו.

'הדעת זקנים '(פירוש לתורה שנכתב על ידי בעלי התוספות ) תוהה מדוע התורה עוקבת באופן לא אופייני אחר אילן היוחסין של בצלאל שלושה דורות אחורה עד לסבו, חור.

השאלה בולטת עוד יותר מכיוון שרק ארבעה פסוקים מאוחר יותר, כאשר התורה מציגה את עוזרו של בצלאל, אהליאב בן אחיסמך, התורה מזכירה רק את שם אביו, לא את שם סבו.

'הדעת זקנים' עונה כי אזכור אילן היוחסין של בצלאל עד לסבו חור נעשתה מאחר שחור נהרג כתוצאה מסירובו להיענות לרצון העם לבנות עגל זהב. ומכיוון שהמשכן בא לכפר על חטא עגל הזהב, היה זה רק ראוי שהתורה תציין כי על נכדו של חור בצלאל הוטל לבנות את המבנה כדי שעל ידי כך ישיג כפרה על החטא שניסה חור להפסיק.

ה' זכר את הקורבן של חור. ההשגחה האלוקית לעתים מתגלה לנו לאט לאט , אבל בסופו של דבר, הזכות והכשרון של סבא וסבתא, ומעבר לכך לא נשכח . לכן, ראוי היה שנכדו של חור יהיה האדריכל והבונה של המשכן כהשלמה למעשה חור ..
פרשנות זו של 'דעת הזקנים' היא הוכחה למה שקורה בחיים כל כך הרבה פעמים - אלא שאנחנו לא תמיד חיים מספיק זמן כדי לראות את זה. פעמים רבות, העובדה שסבים וסבתות מספקים מקור גדול של כשרון והשראה לנכדיהם חומקת מאיתנו. מכיוון שאנו חיים קצרים יחסית, לא תמיד נוכל לראות את ההשגחה האלוקית פועלת. דברים קוראים והם לא מובנים לנו ולא נתפסים ואנו לא רואים השתלשלות העניינים . 'הדעת הזקנים' מציין דוגמה למצב כזה. הכישרון מסירות וההשראה שסיפק סבא חור אפשרו לנכד לכפר על חטאו של כלל ישראל בסגידה לעגל הזהב.

חור היה זיידה (סבא) שנתן השראה לנכד שלו. כששאלתי את אבי ע.ה. מה לעשות במצב מסוים? או למה אנחנו עושים דבר מסוים בצורה כזו או אחרת ולמה אנו נוהגים כך וכך? הוא היה עונה לי :" כי ככה זיידה (סבא)שלך עשה את זה"!

(ובובי) - סבא וסבתא -חשובים כל כך להתפתחות של הנכדים שלהם, ויש להם מקום מיוחד בהבטחת זיידס האמונה והמשך הדרך של הנכדים שלנו.

"עטרת זקנים בני בנים ותפארת בנים אבותם"( משלי יז', ו'). מהם שאבנו ,ומהם שאבו כל ישראל . בבחינת מעשה אבות יעשו בנים.