בפרשת שלח, יהושע וכלב מפגינים אומץ יוצא דופן בכך שהם מתנגדים לדעת הרוב של המרגלים, שטוענים כי מצוות כיבוש הארץ המובטחת היא בלתי אפשרי. לפני שליחתם לתור את הארץ, משה רבינו משנה את שמו של הושע בן נון ליהושע (במדבר י"ג:ט"ז), לשם החדש יהושע משמעות תפילה שה' יציל אותו מעצת המרגלים האחרים (תנחומא ו; סוטה ל"ד ע"ב). משה רבינו חזה שיהושע יזדקק לכוח ולנחישות לעמוד מול דעת הרוב של המרגלים שהתנגדו להורשת הארץ.
רבים שואלים מדוע משה רבינו ברך דווקא את יהושע ואף שינה לו את שמו ולא התייחס כלל לכלב. התרגום יונתן מסביר כי יהושע קיבל את שינוי השם הזה בשל ענוותנותו (כלשונו - עִנְוָותָנוּתֵיהּ), ענווה עלולה להוביל להססנות מול עצת הרוב השלילית.: (טז) אִלֵין שְׁמָהָן גוּבְרַיָא דְשָׁדַר משֶׁה לְאַלְלָא יַת אַרְעָא וּכְדִי חֲמָא משֶׁה עִנְוָותָנוּתֵיהּ קָרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בַּר נוּן יְהוֹשֻׁעַ: (תרגום המיוחס ליונתן - תורה במדבר י"ג ט"ז)
“כאשר ראה משה את ענוותנותו, קרא להושע בן נון ‘יהושע’” (תרגום יונתן, במדבר י"ג:ט"ז). המונח עִנְוָותָנוּתֵיהּ מופיע בהקשר אחר בענין חורבן בית המקדש השני "ענוותנותו של רבי זכריה בן אבקולס החריבה את ביתנו , ושרפה את היכלנו, והגליתנו מארצנו."( מסכת גיטין נ''ו דברי רבי יוחנן.)
-הענווה גרמה—לחורבן המקדש.!.
ענוותנותו של רבי זכריה מתפרשת כהססנות יתר, בה נמנע מלקבל החלטה נחרצת שיכולה הייתה למנוע את המצור הרומי ואת חורבן ירושלים, ואי יכולתו לטעון את דעתו ולעמוד עליה ומשכך לנקוט עמדה מוצקה הובילה לתוצאה הרת אסון. התרגום מייחס את השינוי השם של הושע ליהושע בקשר לענוותנותו (עִנְוָותָנוּתֵיהּ), מה שגרם למשה לחשש שיהושע לא יעמוד מנגד לעצת המרגלים, במהלך משימת הריגול לכנען. ברכת משה ושינוי השם לקראת היציאה למשימת הריגול שימשו כאמצעי הגנה ותזכורת ליהושע להישאר איתן ולא להיכנע לענווה שלו אל מול הלחץ חברתי וההססנות.
מושג עִנְוָותָנוּת בטקסטים אלו מדגיש את האיזון הנדרש בין ענווה ובין החלטיות. במקרה של יהושע, ענוותנותו הייתה תכונה אישית שנזקקה לחיזוק כדי למנוע ממנה להוות מכשול למנהיגותו. במקרה של רבי זכריה, ענווה הפכה לחיסרון שהוביל לאי-עשייה כאשר היה צורך במנהיגות החלטית. כך רואים את ההקשרים של ענווה מכיוונים שונים: אף שהיא לרוב מעלה, יכולה להיות לה השלכות שליליות אם היא מובילה להססנות כאשר יש צורך בהתערבות ועמידה על עקרונות גם מול דעת הרוב.
כלב, הפגין חוסן מול הקושי. אף שלא קיבל ברכה ייחודית או שינוי שם כמו יהושע, כלב הראה אומץ בכך שהתנגד לדעת הרוב והלך לחברון להתפלל על קברי האבות במערת המכפלה. אחד ההסברים לחוסן של כלב מול המרגלים הוא שנתמך על ידי אשתו מרים. אישה צדיקה שסיפקה לו תמיכה לדרך האמיתית שעליו ללכת בה. הדבר מדגיש את היתרון הגדול של חיי נישואין: בת זוג, המכונה לעיתים במקרא עזר כנגדו,"(בראשית ב' י"ח) עומדת לצידו ולעיתים מאתגרת את אמונותיו, ומציע תמיכה קריטית בזמני קונפליקט ודילמות. **עזר פירושו עוזר, ו*כנגדו* פירושו לעמוד כנגד דעתו או רצונו. לפיכך, לעיתים "עזרה" של האישה יכול להראות לאדם שאשתו "נגדו" אולם באמת היא זאת שרואה את המכלול ומעירה את תשומת ליבו. ןלכן חשוב שבני זוג יכירו את הכח של "כנגדו" ומתוך ההבנה שהכנגדו הוא לטובת בן הזוג יבואו בני הזוג ישתפו ויחלקו זה את זה ויבואו לפתרון שלם.
יהושע לעומת זאת , לא היה נשוי וידוע בענוותנותו, נזקק לשינוי השם כדי להזכיר לו כל הזמן להתנגד להשפעת עצת הרוב, שהענווה הטבעית שלו יכולה להוביל אותו לא לעמוד מנגד לעצת המרגלים וללכת חלילה בעקבותיהם.
בסופו של דבר, ברכת משה רבינו ליהושע מדגישה את הצורך לשמור על כוח ונחישות מול קושי, במיוחד כאשר מתמודדים עם התנגדות לאמונותיו. סיפור זה מלמד את החשיבות של עמידות בקשיים והישארות איתן ביסודות האמונה, גם כאשר הן מנוגדות לדעות הרווחות. עצת המרגלים גם מדגישה לנו את תפקידם של מערכות יחסים תומכות, כמו זו הקיימת בין בני זוג, במתן עידוד וחיזוק בזמני קבלת החלטות קשות. במציאות הנוכחית, שבה העם היהודי ויהודים דתיים מתמודדים עם התקפות, שיעורים אלה רלוונטיים מאוד. בנוסף, בהתחשב במשבר השידוכים כיום, מסתבר שאדם שאינו נשוי הוא חסר, מה שמדגיש את הערך של בן זוג תומך.