ה' אמר למשה: "אמור" לכהנים, בני אהרון, ו"ואמרת" להם: לא יטמא איש בעמיו לנפש. (ויקרא כ״א:א׳) רש"י, ע"פ חז"ל, מסביר שהתורה משתמשת במילים "אמור" ואז "ואמרת", למרות שזה כפילות לכאורה חסרת צורך. הכפילות הזו מלמדת אותנו שגדולים חייבים להזהיר את הקטנים מלהיטמא. "אמור ואמרת" להזהיר גדולים על הקטנים.
למילה "להזהיר" יש דו-משמעות ומסר כפול.
המילה "להזהיר" מכילה כפילות מרתקת. היא מסמלת גם אזהרה וגם הארה, כמו "זהר הרקיע" (אור השמיים). לכן, הביטוי "להזהיר" מזכיר לנו שהנחיה אפקטיבית כוללת לא רק הזהרה אלא גם הארה ופיתוח חיובי.
המשמעות הכפולה של "גדולים" ו"קטנים"
המושג של "גדולים" ו"קטנים" גם הוא מכיל משמעות כפולה. הוא מתייחס לא רק למבוגרים ולילדים אלא גם ל(רגעים) "גדולים" בחיים ול(רגעים) "קטנים" בחיים.
כולנו חווים את תהליכי הרגעים הגדולים והקטנים בחיים שיכולים להשאיר אותנו חסרי השראה, מיואשים או מדוכאים. עם זאת, הרגעים הגדולים האלה מהווים מקור לכוח שישאיר אותנו בעוצמה של הרגעים הקטנים. עלינו למשוך השראה מהגדולים כדי לנווט גם את הקטנים, ולזכור כי האתגרים בחיים נמשכים בסופו של דבר על ידי רגעים בהירים וברורים גם אם הם קטנים. תמיד צריך להסתכל על הצד הבהיר של החיים. זהו הצד הנוסף בביטוי של "להזהיר גדולים על הקטנים" עבור כל אחד מאיתנו. עלינו להביא את עצמנו לחיבור ל(רגעים) "גדולים" גם בעתים של ו (רגעים) "קטנים" בחיים או ברגעי קושי. וזה בעיקר ע"י זכירת הרגעים הבהירים.
במיוחד כעת: תמיכה לגדולים ולקטנים
אין להתעלם מכך - אלה עתים של "קטנים" לעם היהודי בהם אנו עומדים בפני אתגרים גדולים. קל להרגיש לא מעורר השראה, ירוד, או אפילו דכאון. עם זאת, בדיוק כעת המסר של "גדולים" הופך להיות הכי חיוני.
אפשר למצוא תקווה במילותיו של הנביא ישעיהו (נד, ז) שמעניקות לנו כוח בעתים אלה של "קטנים" (רגעים קטנים): "ברגע קטן עזבתיך; וברחמים גדולים אקבצך."
רגעי הקושי הם זמניים בדיוק כפי שה' הביא אותנו דרך החושך בעבר, הנחייתו האלוקית תוביל אותנו שוב, ברחמים גדולים.
לכן, המסר של "להזהיר גדולים על הקטנים" עבורנו כקהילה הוא כפול:
גם לחנך ולחזק ולהגן על קטנינו, בעיקר בעתים אלו של אתגר.
גם לזכור כי גם באותם "קטנים" (רגעים של קושי), האור של ה"גדולים" שלנו (רגעים גדולים) מתגבר על החושך, ועם אמונה גדולה, נזכה לרגעים בהירים שיחבקו אותנו!